מדיניות הגיור

שלום וברכה

יש להבחין בין שני שלבים לדיון בשאלה זו.
שלב אחד הוא השאלה מה מבחינה הלכתית הופך גיור לתקף, ואילו דרישות הם פחות מדרישות המינימום וממילא הגיור אינו תקף. אין שום טעם שבעולם לגייר גיור הלכתי שאינו תקף, והוא רק מזיק, ואין בו שום תועלת. לפיכך, יש לשאול מבחינה הלכתית מה אנו דורשים כדי שהגיור יהיה גיור הלכתי כראוי.
שלב שני הוא שלב המדיניות: האם יש טעם להעלות את סף הדרישות לגיור, ולומר כי אף אם הגיור תקף ברמות נמוכות יותר של תביעות- אנחנו נדרוש יותר. הנימוקים למה כן לעשות כך מופיעים יפה בשאלה, ואם כן אני פטור לרשום אותם.
אולם יש לשים לב לנימוקים המופיעים בצד השני: ראשית, ההלכה מכירה בגיור, ולא כפי שמשמע בשאלה שזה לא ייחשב כ"מזרעך"; שנית, אם אנו לא נגייר את מי שמותר לגייר מבחינה הלכתית – אנו מרחיבים את מספר הגויים שגרים בתוכנו והם חלק מהחברה הישראלית, ואם כן מגבירים את נישואי התערובת; שלישית – יש משהו לא מוסרי בכך שהעלית אנשים לארץ מתוך הכרה בהיותם צאצאי עם ישראל, גם אם הם לא יהודים על פי ההלכה, ועתה אתה זורק אותם; רביעית – מדובר בבני אדם שרוצים להיות חלק מהחברה, ועוד ועוד.
על כן, צריך לנהוג בעדינות וברגישות בנושאים אלה, ולשקלל את הנימוקים לכאן ולכאן, ולאור זה ליצור מערכת גיור נכונה ונבונה.

כל טוב