מדוכאת אש ולא מבינה מה הקטע של העולם..

וואו, אחותי. חת´כת שאלה.
אבל מה שהכי מטריד בשאלה הזאת, זה שאתה קורא אותה, ואומר לעצמך – ´וואלה, צודקת זאתי. באמת יש בזה משהו. למה יש את כל העולם הזה בכלל???´
אז בואי נתחיל מסיפור קטן, סיפורים זה תמיד טוב..
טורנוסרופוס הרשע שאל פעם את רבי עקיבא – מעשי מי נאים יותר מעשינו או מעשיו של ה´ -
"מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא:
אלו מעשים נאים, של הקב"ה או של בשר ודם?
אמר לו: של בשר ודם נאים!
אמר לו טורנוסרופוס: הרי שמים וארץ, יכול אדם לעשות כיוצא בהם?
אמר לו רבי עקיבא: לא תאמר לי בדבר,
שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין עליו, אלא אמור לי דברים שהם מצויים בבני אדם.
אמר לו: למה אתם מלין? אמר לו: אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני,
ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשי בני אדם נאים משל הקב"ה".
הביא לו רבי עקיבא שיבולים וגלוסקאות (עוגות) ואמר לו:
אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה ידי אדם. אין אלו נאים יותר מן השיבולים?"
אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה, למה אין יוצא הוולד מהול ממעי אימו?
אמר לו רבי עקיבא: לפי שלא נתן הקב"ה מצוות לישראל,
אלא לצרף (לעבד את מידות הנפש) אותם בהן" (מדרש תנחומא, תזריע ח´).
יש סיבה שהעולם נברא כמו שהוא. ולנו יש את התפקיד שלנו כמו שהוא שלנו.
אולי לא תמיד אנחנו מבינים אותו,
תקופות שאנחנו לא בדיוק מוצאים את עצמנו בתוך המכלול האינסופי הזה, שבדמיון ובמחשבות שלנו נהיה אימתני אפילו הרבה יותר.
תסכימי שהשיבולים הם לא מקולקלות אלא פשוט לא שלמות,
והשיבולים הם משל מיקרוסקופי על העולם, לא שלם לא אומר מקולקל,
אנחנו הולכים בדרך ה´ שואפים להיות כמוהו, להפוך את ´והלכת בדרכיו´ למציאות,
חיים שהיא מעבר לכותרת משבת סמינריון מדהימה בשישית.
ולמה הקב"ה חייב לסבך לנו ת´חיים, כאילו הוא לא היה יכול להשפיע עלינו את
כל הטוב הזה בלי כל מיני חפירות שדורשות מאיתנו: תהיי צנועה, תתפללי, תשמרי שבת...

העולם בהשקפה הרומאית הוא כמו שהוא, על הטוב ועל הרע שבו.
הוא חסר שלמות ואינו ניתן לתיקון. גם אין צורך בכך.
אין לו מטרה או כיוון, כי אם שעתו וזמנו. נחיה את הרגע.
אתה, האדם, קטן אתה! כלום יכול אתה לעשות שמים וארץ? לא.
הנך פירור בלתי נראה ביקום אדיר זה, ולכן בהכרח אין ערך למעשיך. טובים ורעים כאחת.
השקפתנו, השקפת רבי עקיבא, לעומת זאת גורסת -
נאים מעשי האדם, כביכול, ממעשי האלוקים.
כמובן שאנחנו סופיים בעולם הזה, אבל רבי עקיבא מדגיש לנו:
"אמור לי דברים שהם מצויים בבני אדם". כאן חשיבותנו הגדולה. פה יש לנו את הכח.
העולם נברא חסר בכוונה תחילה,
כדי שיוכל האדם במעשיו ובבחירתו החופשית להשלימו ולתקנו.
בידנו הכוח לאפות עוגה משיבולים ולשפר דברים בעולם.
זו התקווה הגדולה. ובעיקר, התקווה ביכולתנו לשפר את עצמנו.
השאיפה לעולם טוב יותר היא הדלק החייב להניע את פעולות האדם,
כשהמצוות נועדו לצרף ולחשל את רוחנו, כדי שנצליח לעמוד במשימה הרוחנית שהוטלה עלינו.

אז נכון, קיים הפן – של ´אנוכי עפר ואפר´ אבל אל תשכחי את ´עבורי נברא העולם´.
כל הדבר העצום הזה – בשבילך.
מכירה את זה שאת רואה איזה תינוק קטן ישן בעגלה,
את רואה ת´שלווה על הפנים שלו. אחרי זה הוא מתעורר ומחייך חיוך מתוק כזה – מין תמימות מתוקה כזאתי..
ואת מסתכלת עליו ואומרת לעצמך – איזה ממי. איזה כיף לו שאין לו כלום על הראש.
אבל באמת אם תחשבי על זה – אין לו כלום. וזה נכון בשביל איפה שהוא נמצא בחיים שלו.
את לא רוצה להיות שם.
אנחנו עוברים תהליכים בחיים, ומהם צומחים ומתקדמים.
מכירה את זה שכדי להגיע מפסגת הר לפיסגת ההר הבאה, אנחנו עוברים בעמק, ושאנחנו שם – אנחנו לא מצליחים לראות את הפיסגה שאנחנו בדרך אליה. למרות שבתכל´ס אנחנו כבר הרבה יותר קרובים..
אז יקרה, אל תתיאשי. וממש אל תיכנסי לסרטים מהתקופה הזאת.

ובינך לבינך כשאת תוהה איפה השמחת חיים שלך נעלמה, אולי תשאלי את עצמך,
אם הדיכאון הזה לא נראה לך משו קצת יותר בוגר. רציני. כאילו טיפשי לצחקק על שטויות,
ובכלל כשמסתכלים על העולם ולאן שאת לא מכוונת מבט מיליון שאלות מיליון דולר מציפות את הנשמה שלך וחונקות את הראש,
אז מה הקטע של בגדים שטותיים ואוכל טעים?!? פחחחחח... הצחקתם אותך.
רק שאם תשימי לב, הפרשות שבוע שאנחנו בעיצומם גם הם לכאורה נראות יותר כמו מדור רכילות של ynet מאשר תורה..
כאילו למה אנחנו צריכים לדעת מה התכשיטים שאליעזר הביא לרבקה? ובכמה כסף אברהם קנה את מערת המכפלה? ומה יעקב מכין לאבא שלו לצהרים?
כאילו סליחה. טיפה רצינות. ועוד זה הספר שקוראים לו ´ספר הישר´ כי אנחנו אמורים ללמוד ממנו דרך ארץ והתנהגות של דרך הישר?
פחחחח... כבר אמרנו?!..
אלא זה בדיוק מה שהתורה רוצה ללמד אותנו.
ש...כן! כל הדברים הלכאורה סופר שטותיים האלה הם תורה גדולה בכבודה ובעצמה!
אז שלמה ה-מלך הגדיר את זה ברוב גאונותו בשלוש מילים - "בכל דרכיך דעהו",
ובני עקיבא קראו לזה ´קדש חייך´ אבל באמת שלא צריך להתווכח על הטרמינולוגיה.
הרעיון הוא בדיוק אותו רעיון: התורה היא תורת חיים וחובקת את כל המעגלים בכל המישורים.
וזה חלק מרכזי בעבודת ה´ שלנו לדעת לעשות את החיבור ולמצוא את התורה בחיים ואת החיים שבתורה.
יש דתות שמנסות לנתק וזה נראה בהתאם. אבל הדבר האמיתי הוא דווקא החיבור. השילוב.
נכון שהמורכבות הזאת לא פשוטה ודורשת עבודה, אבל בינינו זה-זה הדבר האמיתי.
כי אנחנו חיים בעולם הזה, ואפילו התורה אומרת לנו את זה:
חבר´ה רגע לפני שתקבלו את התורה בהר סיני, לפני שיש עשרת הדיברות, תרי"ג מצוות, תורה שבכתב ושבע"פ,
שתדעו לכם שהביסייק של הכל זה שהתורה היא תורה של החיים. היא חובקת את כל הרבדים שקיימים בהם ולא משו מעל, מקביל או סתירה.
ולעניינך זה אומר שזה ששאלות עצומות מעסיקות אותך עכשיו ממש לא אומר שענייני העולם הזה לא חשובים. להפך.
ואין שום בעיה בחולצה יפה ועל טוסט טעים לחשוב מה עוד אפשר לעשות.

ו..את שואלת מה עוד עוזר? אני אגיד לך מה עוד עוזר. תדברי עם הקב"ה. פשוט לדבר איתו.
תנצלי את הלילות שאת ערה בהם, לדבר איתו כבת לאבא.
אבל אני חייבת לפני זה להכין אותך, כשאת רוצה לדבר עם חברה שלך – את מתקשרת אליה, נראה לך שהיא לא ענתה? תשלחי לה הודעה, מייל, תכתבי לה על הקיר בפייסבוק, עד שהיא תגיב חזרה.
אבל כשאנחנו רוצים לדבר עם הקב"ה זה ממש לא עובד ככה. וזה אולי קצת מתסכל אותנו שזה לא פועל כמו שאנחנו רגילים. לקבל מענה כאן ועכשיו. ומה לעשות שלכתוב לנו על המסך של החיים ´הודעה נשלחה בהצלחה´ זה לא בדיוק הקטע שלו.
זאת תקופה חולפת. תאמיני בזה שזאת תקופה חולפת.
תתחילי בכוונה לחפש בחיים שלך דברים לשמוח כעליהם ותשמחי.
תחפשי מקומות לעזור בבהם לאחרים, ותעזרי.
ותאמיני, תאמיני שבשבילך נברא העולם.
אין פה עוד אפ´חד שיכול לעשות את מה שאת יכולה.
אנחנו צריכים אותך מותק,
אל תחזרי להיות מי שהיית,
תיהי הרבה יותר טובה.
בהצלחה גדולה, מחכים לך.
חברים מקשיבים,
והיקום כולו.