שאלה
לרב שלום וברכה!
בשעה טובה חברי ואני החלטנו להקים בית נאמן בישראל ואנו עומדים לפני חתונה בעז"ה.
חבר שלי התחיל לעבוד בעבודה חדשה (ביטחונית)המחייבת אותו לגור בקרבת מקום(יש לציין שמקום זה מרוחק מאוד מעיר מרכזית בארץ ומסביב ישנם רק יישובים מעטים)עד כאן הכל עוד יחסית בסדר. הבעיה מתחילה כאשר הישוב הכי קרוב למקום עבודתו זה יישוב בו הוריו גרים. חשוב לי לציין שיחסיי עם הוריו הם נימוסיים ומכובדים אם כי אמו נוטה "להידחף" לנושאים שאינם קשורים לה וטורחת להביע דעתה בכל דבר אפשרי.(ניסינו לדבר איתה אך ללא הועיל היא כזו, ולא ניתנת לשינוי) כידוע ישנו "עניין" בין חמה לכלה אשר הינו טבעי ושכיח ואי אפשר להתעלם ממנו, ואני בטוחה שיש בחורות רבות מאוד שיסכימו בזה.
אני מאוד מכבדת אותה ואת המנטליות שבה היא חיה אך אני מעדיפה שלא לגור כל כך קרוב אליה. אמרתי לבן זוגי שאין לי משהו רע כלפיה חס וחלילה רק אני פשוט לא חושבת שזה טוב שזוג צעיר וחדש יגורו ליד הוריו או ליד הוריה. מהסיבות הברורות, כך שיוכלו לבנות את חייהם החדשים יחד וללא התערבויות מיותרות ולא רצויות מהצד, ועפ"י שיקול דעתם.
בעקבות זאת הצעתי לחברי שאני מוכנה שנגור במקום אחר וקצת מרוחק ממקום עבודתו ושהוא ילון במקום עבודתו סה"כ ביומיים שבהם הוא עובד (ישנם תנאי דיור מצויינים וברמה גבוהה) בכדי שלא נגור ליד הוריו ולא על יד הוריי -(אם כי לא הייתי מתנגדת (:)ונשמור על מערכת נישואים מוצלחת ושלווה. והוא הסכים ואמר שנשאל רב מה באמת עדיף ומה שתאמר נעשה, בהסכמת שנינו כמובן. אני יודעת שזה יהיה מעט קשה לשנינו אך אולי זו הדרך המועדפת. שאלתי אליך האם באמת מוטב שהוא ילון שם (הוא עובד יותר מ12 שעות באותו יום וביום שלמחרת) או שמא אני טועה בגישתי ומוטב שיישן בבית עימי כל יום ואגור ליד הוריו וקצת לא ארגיש "חופשייה"? אשמח לתשובה על נושא זה שבוער לי, תודה רבה מראש!
*חשוב לי מאוד לציין שאין ביננו מצה ומריבה ואני מאוד מכבדת אותם והם אותי אך הם חודרים לגבולות הפרטיות וקשה לי עם זה, וגם לחברי. אני מבליגה ושותקת אך לא רוצה שזה יהיה מנת חלקי יום יום.
תשובה
שלום
היצגת את שאלתך בצורה מאד עדינה וזה סימן שאין כאן משהו של אגו אלא, בירור עניני ועקרוני ביחסי בני זוג ומשפחתם.
אם אפשר לישון עמו בבסיס בשנה הראשונה, זה חשוב ביותר ונראה כפיתרון אידאלי.
אולם אם הבחירה נותרה כפי שהיצגת, נראה שעדיף שלא להגיע לחיכוך עם הוריו , קרי, לגור בישוב אחר, הפוטנציאל של הנזק ליחסים בינכם גבוה, מאשר שתיפרדו ליומים.
בכל אופן תישאר שאלת היחסים עם חמותך פתוחה, תשהי אצלה די הרבה שבתות וחגים,היא גם תחוש שלקחת את בנה ממנה ויטעין אותה בתחושות קשות.
שוה לחשוב פעם שניה , אם לא לגור באותו ישוב, ובעלך בשיחה עדינה ומלאת התחשבות יגיד לאימו :אלו ואלו הגבולות שנוכל להיות קרובים ואוהבים. ( עדיף שהם יזמינו אתכם לארוחת שבת ותוכלו לשוב הביתה , מלגור בישוב אחר ולהתארח שבת שלימה ולסיים בתחושת החמצה)
והעיקר האיפוק. גם אם נדמה לך שחומתך עברה כל גבול ואת חשה צורך לפרוק הכל ובפומבי, תנשכי חזק את השפתיים וה' יתן לך שכר על הפרישה.
ותמיד לזכור שמצות ואהבת לרעך כמוך היא קודם כל על האנשים הקרובים : בני זוג , משפחה , ילדים.
מזל טוב