מאמר של הרב על היציאה לחוץ לארץ

שלום וברכה


א. הכותרת: לאמתו של דבר לא ראיתי את המאמר כפי שהוא פורסם, כי קבלתי על עצמי לא לקרוא עוד דפי פרשת שבוע בתפילה, אלא להתפלל. אני לא נתתי למאמר כותרת, ועד עתה איני יודע מהי הכותרת שהייתה. ככלל חשוב לדעת (בכל התקשורת) כי כותרת היא פריבילגיה של העורך, ורק העורכים נותנים את הכותרות. הדבר הוא בעייתי ביותר, בשל העובדה שפעמים הכותרת הניתנת מנוגדת אפילו לגוף המאמר, או מדגישה דווקא את הנקודות השוליות, ומעוותת את דברי הכותב. אני זוכר שלפני שנים כתבתי מאמר לנקודה על כך שהעובדה ששולמית אלוני קיבלה את פרס ישראל היא גם מוצדקת (בגלל מועצת הצרכנות, וענייני זכויות אדם נכונים שהיא קידמה), והכותרת שניתנה הייתה "גם לשולמית אלוני יש ניצוצות של קדושה". אז נהפכתי למודע לבעיית הכותרות, ומאז אני קורא את הכותרת כפעולת שיווק של העורך או המו"ל ולא כהצהרה של כותב המאמר.
ב. אתה צודק לחלוטין כי הרשימה ארוכה של אלה שאסרו לצאת לארץ לטיול, ויש צורך להביא את דבריהם. ברם, יש לזכור כי אף לא אחד מהם יצא נגד העובדה שיהודים בכלל חיים בחוץ לארץ, וחלק מהם אף יצא לחוץ לארץ לעניינים שונים – לא רק משימות הכתובות בהלכה במפורש.
ג. הציטוט שהובא מהרמב"ם אכן נחתך שלא כראוי. ברם, שאלת היציאה לחוץ לארץ לצורך טיול קצוב בזמן נותרה על כנה, ועמדתי מבוססת על שלוש סיבות עיקריות: א. האמנם מצוות ישוב ארץ ישראל אוסרת יציאה – לאור דברי רש"י (כתב יד) במועד קטן; העובדה שסוגיית היסוד עוסקת בשאלת טומאת ארץ העמים; העובדה שכתבו שיש ביציאה זו רק דיון ברמת הדרבנן (אגרות משה) וכדו'; ב. יציאה לצורך טיול אינה בהכרח היציאה עליה מדובר באיסור היציאה לחוץ לארץ (אם כי המשנה ברורה כתב אחרת). ג. שאלת היציאה "להרווחה" או לראיית פני חבר (מג"א) כלולה באותם התרים שמופיעים בחז"ל, ולא גריעא מסחורה.
ד. המחיר של מאמרים קצרים הוא מחיר אי הציטוט של כולם. במאמר הזה כתבתי את הצדדים להתיר, ולא מאמר מסודר על כל הנושא כולו.

כדי להסיר ספק, גם במאמר המקורי ציינתי את מידת החסידות של הישארות בארץ והיטמעות בה, אולם עיקרו היה דעתי כי אם מדובר ביציאה קצובה וקצרה לחוץ לארץ, שעניינה רפואת הנפש ורפואת הגוף, על ידי אנשים המוסרים את נפשם על קיומם בארץ ועל החיים בה, ואינם נוטשים אותה חס ושלום כי אם שבים אליה ומיישבים אותה – מותרת.

כל טוב