שאלה
שלום כבוד הרב,
יש לי שתי שאלות בנושא לשון הרע.
הגרוש שלי בעל מידות מאוד רעות ולוקה בהפרעות נפשיות אשר הוסתרו ממני לפני הנישואין (גם עלי ידי הרב שלו).
אם חברתו החדשה של הגרוש פונה אליי ומבקשת את חוות דעתי עליו, האם מצד הלכות לשון הרע אני מחוייבת לענות לה ולפרט את הבעייתיות בבחינת לפני עיוור לא תתן מכשול זה לתועלת. או שאצא "בסדר" מצד שמיים אם אבקש לא להתערב בעניין מכיוון שאם אאלץ לומר את האמת דברים קשים מאוד ייאמרו ויגרמו להקפדה ולטינה עלי מצד הגרוש ויגרמו לי לפתיחת פצעים שאין ברצוני להבאיש ריחם. חוש הצדק שלי אומר לי שזה יהיה אנוכי מצידי להימנע מלהשיב אך האם בכל זאת דעת תורה רואה את זה בצורה שונה?
שאלתי השנייה לגבי אותו עניין:
אם אני יוצאת לפגישה נשאלת מדוע התגרשתי.
שוב, הנושא לא נעים לי לשיחה ובהכרח יכלול דברי לשון הרע, שכן הגרוש הוא בעל מידות מאוד רעות וגרם לי להינשא לו רק משום גניבת הדעת והעלמת מידע חיוני.
מצד אחד אין לי רצון כלל לדבר על הנושא. מצד שני אולי התחמקות מלתת תשובה תגרום לבחור לחשוב שאני הצד הבעייתי ושמא אני מסתירה דברים.
מה הרב מציע לעשות במצב כזה?
תשובה
שלום
שאלות גדולות שאלת.
לגבי העניין הראשון לעניות דעתי כדאי להמנע מכמה טעמים:
א- מן הסתם לא יאמינו לך לגמרי ובכל אופן יבררו יותר ואצל אנשים נוספים
ב- אפשר שאחרים רואים את התמונה מעט אחרת ממך ובשל עוגמת הנפש תתיני מעבר למידע גם פרשנות מהזוית שלך, ולו יהי זה בטון הקול בלבד
לכן כדי להתמודד עם ב' השאלות הייתי מציע לו הייתי נתון במצבך , לפנות לגורם שלישי שהיה מעורב בגירושכם, צד אובייקטיבי ואמין, כמו רב שהתייעצתם עימו ברציפות והוא ידע, להעביר את המסר באופן הטוב ביותר, במידה ואין גורם כזה, עדיף שתפני לאחת מחברותייך, זה הרבה יותר מוסרי ואמין.
ברכה והצלחה