לקראת כניסה להדרכה

שלום.
נתחיל מהשאלה השנייה, שנראית לי קצת יותר בוערת מבחינתך. את מתארת מצב מוכר וידוע, שבו המדריכות מפעילות איזה מנגנון לסינון ובחירה של המדריכות החדשות. למעשה ברוב המקרים למדריכות אין כלים מקצועיים ומשמעותיים שמאפשרים להן לעשות את התהליך הזה באופן הוגן, יעיל ובלתי פוגע. כך שבמובן הזה חשוב לזכור שזו לא אשמתן.
עכשיו את מתארת בעיה: המדריכות לא מכירות אותך מספיק (אני יכול להאמין לזה...) ואת חוששת שהן לא יבחינו ביכולות שלך, שלדעתך מצדיקות בחירה בך כמדריכה על פני מועמדות אחרות. מצד שני, את אומרת, בנות אחרות שהן בעצם פחות מתאימות מצליחות בעורמה להתחנף למדריכות ולהציג את עצמן כמלאכיות עלי אדמות כדי להשיג את חולצת המדריך הנחשקת. אפילו בסיפורי התנ"ך אין דרמות כאלה.
אני מבין את הצורך שלך להישאר נאמנה לעצמך ולא לעשות הצגות, ואני בהחלט חושב שזו עמדה נכונה. אבל, מצד שני זה לא מחייב אותך לא לעשות כלום למען המטרה שאת מעוניינת בה.
אז אם את חושבת שהמדריכות שלך כל כך לחוצות עד שהן חושבות שכל חניכה שמדברת איתן על מזג האוויר עושה את זה בשביל לשפר את הרושם ולהיכנס להדרכה – אז אולי באמת שווה לך לדבר איתן פחות. מצד שני, ייתכן שאת קצת מגזימה בתפיסה שלך ושבעצם המדריכות לא כל כך שמות לב מה קורה.
מה שכן, את בהחלט יכולה לנקוט צעדים ישירים שיכולים לסייע לך. במקום להתחנף וללכת "מסביב" בכל מיני תחבולות, שאמורות לגרום להן להתאהב בך ולחלום עלייך בלילות, את יכולה לגשת בצורה עניינית ולהציג את העמדות והסגולות שלך כמדריכה. את יכולה לקבוע איתן שיחות, למשל, וממש להסביר למה כדאי למנות אותך למדריכה. את יכולה לכתוב מכתב שבו תפרטי את הרעיונות החינוכיים שבהם את מאמינה, הכישורים שיש לך להפעיל ילדים, וכל דבר שנראה לך רלוונטי ומשכנע. אם תעשי צעדים ענייניים כאלה מצד אחד, ומצד שני תקפידי לא להתחנף באופן אישי למדריכות – זה בהחלט יכול להעביר את המסר הרצוי ולסייע בשכנוע. כך את יכולה גם "להישאר נאמנה לעצמך" וגם לשפר את סיכוייך להיבחר. אגב, כיוון שאת כל כך סולדת מרעיון ההתחנפות (ודי בצדק בעיני), אפשר להניח שבכל מקרה יהיה לך די קשה להצטיין בזה, ואז יש סכנה שגם תעשי משהו שאת לא מאמינה בו וגם לא תצליחי בסוף במשימה.
ועכשיו לגבי נושא הקבוצה. הניסיון מלמד שבאמת יש איזה נתק בתוך הקבוצה אחרי הכניסה להדרכה, בעיקר בגלל סניפי החוץ. במידה מסוימת זה בלתי נמנע, אבל במידה רבה זה תלוי בדינמיקה ובאווירה שיש בקבוצה – ובהחלטות שמתקבלות בה. אני מסכים שבתקופת ההכנסה להדרכה יכולות להיווצר כל מיני מחלוקות, שיכולות גם להשפיע הלאה על הקבוצה. אז בעניין הזה אפשר לתת כמה המלצות:
1. לפעול כבר עכשיו. כיוון שאת כבר רואה מה עלול להתרחש, את יכולה לדבר עם החברות ולשתף אותן בחששות שלך. גם אם לא כולן תשתפנה פעולה, יכול להיות שבכל זאת כמה מכן תצלחנה להגיע להחלטה לשמור על קשר ועל גיבוש.
2. לפעול אחרי הכניסה להדרכה. בצדק רב המדריכים מתכנסים לתוך עצמם, ואפילו יותר מזה – לתוך הצוות (כי כולם פשוט נורא מגניבים בצוות). אם את ועוד חברות תפעלו כדי לעשות פעילויות עם הקבוצה, לארגן מפגשים, לדבר בטלפון ועוד דברים – זה יכול לעשות את ההבדל.
3. לקבל את הדין. זה לא סותר את שתי ההמלצות האחרות, אבל במקביל חשוב לזכור שאנחנו גדלים ומתפתחים ודברים משתנים סביבנו – וזה בסדר. אני מבין שנחמד לך עם החברות בקבוצה ואת לא רוצה "לאבד" אותן, ואת בהחלט יכולה לפעול בכיוון הזה. אבל שינויים הם לא תמיד לרעה וייתכן שתגלי שבמידה מסוימת הקשרים שלך עם הצוות (במידה ותיבחרי להדריך) או עם אנשים במסגרות אחרות שתשתתפי בהן (התנדבויות, פרויקטים, חוגים) מספקת לא פחות ואולי אפילו יותר.
לסיכום! בשתי העניינים שאת מעלה יש טקטיקה בסיסית אחת: לפעול באופן חכם, אותנטי ומתוכנן, ובמקביל להתכונן מראש לכל אפשרות – גם לאפשרות הגרועה יותר.
בהצלחה רבה!
אוהד
nuvy23@gmail.com