שאל את הרב

לקראת השלושים - מחשבות ושאלות בעקבות השריפה בכרמל...

חדשות כיפה חברים מקשיבים 07/12/10 15:38 ל בכסלו התשעא

שאלה

הר הכרמל... הכרמל שלי! הכרמל שלנו!

זה התחיל ביום חמישי... כמו בכל יום חזרתי מהאולפנא בחיפה לביתי. השעה היתה בערך 13:00 שענן גדול ואפור מכסה את השמים. האינסטינקט הראשוני שלי זועק ואומר לי "סופסוף ענני גשם... סופסוף קצת חורף". הקול מתפוגג תוך דקה, הנהג מגביר את הרדיו. שדרן החדשות מודיע על שריפה גדולה בכרמל. הענן הופך לו לענן רע... לענן עשן העולה מההר שלי... מהכרמל שלנו! מתחילים להבין- שריפה! ההר הירוק כל ימות השנה?! האם זה עדיין נכון?! האם הוא עדיין ירוק?! עוד לא ברור כ"כ המצב... זאת רק ההתחלה... זיכרונות עולים וצפים... כבר הייתה איזו שריפה בכרמל... לפני 12 שנים בערך... גם אז, כמו עכשיו, זה באותו אזור של הכרמל! מנסים לא לחשוב על פינוי אנשים, בתים שרופים, הכל שחור... אני זוכרת את השריפה הקודמת... הייתי אז ילדה צעירה בערך בת 5... אני זוכרת הכל. אני זוכרת אותנו מסתובבים בכרמל ושרים "כל הארץ גחלים גחלים"... אני לא רוצה שהסרט הזה יחזור שוב... זה כואב... חוזרים הביתה.. הלהבות נראות מהבית... רחוקות וגדולות... ביום רואים בעיקר את ענן העשן... בלילה הלהבות נראות ברור... השעות עוברות... השריפה רק תופסת תאוצה... הכבאים האמיצים כבר פזורים בשטח... מנסים להשתלט על האש העצומה! אוטובוס מלא צוערים נקלע בלהבות... עולם נשרפו... פתיחה עצובה וכואבת לאובדן גדול! היער נשרף... האש משתוללת... היא בכלל לא מתחשבת בנו... שואבת לנו את הילדות... את הטבע... את אזור המחיה הטבעי שלנו... את הנוף שלנו היא הורסת... תחושת האובדן גדולה ונוראית... ישובים מתפנים... האוניברסיטה בחיפה מושבתת... חד חנוכה שאמור כולו להיות מלא באור.. אור המזכיר לנו את אורו של בית המקדש... אור נרות החנוכייה... הופך למלא באור... אור של האש השורפת את הכרמל שלנו! את היער! הטבע! משביתה את חיינו! בכל יום בדרכי לאולפנא אני נדהמת מהצבע הירוק של הכרמל.... הירוק עם כל גווניו... אך עכשיו מה יהיה?! ההר הירוק כבר לא יחכה לי... על מה אני אסתכל בתדהמה כל בוקר וצהרים?! על ההר השחור?! על שאריות השריפה?! על מה בדיוק?!

ועכשיו שהשריפה כובתה, בעזרת ה' כמובן עם המון תודה לכבאים האמיצים שהיו מוכנים לעשות הכל להצלת חיי אדם, מה אפשר לעשות?! איך ממשיכים את השגרה עם חור שחור באמצע ההר הירוק תמיד?! איך ממשיכים הלאה שבתים נשרפו?! איך ממשיכים?!

איך? איך?

תשובה

בע"ה

לשואלת היקרה שלום וברכה!

צר לי כי השאלה הגיעה אלי רק חודש אחרי.
וודאי נזקקת לתשובה מיידית שתנחם, שתרגיע. שתתן מענה..

אולם לצערי כעת כל שביכולתי לעשות הוא לנסות לתת מענה אמוני לשאלה. מענה שיהיה רלוונטי לכל מיני מצבים בהם אנו מתקשים להבין את הנהגותיו של הקב"ה.

את צודקת!

לא היה אחד בעמ"י שנשאר אדיש למול המראות הקשים והכואבים ששודרו ללא הרף סביב חנוכה, סביב השריפה.
אנו עם אחד- כאיש אחד בלב אחד.
גם אם השריפה קרתה ל"ע בצפון, גם באילת חשו את הדאגה והכאב. האכפתיות והרצון לסייע ולעזור לתושבים.

אצלך וודאי הכאב אף גדול יותר- כמי שגדלה באיזור ומכירה את ההרים הללו טוב טוב.

ובאמת, אין תשובה.
אין לנו יכולת להבין מדוע בוחר הקב"ה לפעול בדרכים מסויימות במציאות.
קשה לעכל את העובדה שהיו צריכים להשרף כעת דונמים גדולים של יער טבעי ואף חמור הרבה הרבה יותר מכך, מותם של סוהרים כה רבים שסה"כ הרי רצו לעשות חסד עם האסירים ולפנותם בזמן.

לאלוקים פתרונים!
אנו לא מסוגלים להבין את המהלכים שלו.
רק לנסות להתנחם בעובדה שכל מה שהקב"ה עושה- לטובה עושה.
שאנו וודאי נמצאים סביב נקודה מאוד מאוד קטנה בזמן ולא מבינים את המהלך האלוקי הגדול.
לא שהשריפה היא טובה. היא רעה! אין על כך עוררין. זה דבר רע וקשה. אולם עלינו להאמין שהמציאות האלוקית היא שטובה. היא שנועדה להכין אותנו למשהו טוב יותר ואולי אף להעניש.
כתוב במפורש : "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי... וננתי מטר על ארצכם, יורה ומלקוש.. " ואז- "השמרו לכם! פן יפנה לבבכם, וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים, והשתחוויתים להם, וחרה אף ה´ בכם! ועצר את השמיים! ולא יהיה מטר! והאדמה לא תתן את יבולה! ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה..."
אלו פסוקים קשים. אנו אומרים אותם כל יום! השאלה האם אנו מבינים את המשמעות שלהם? גשם וטיבה של האדמה הם השלכה ישירה של מעשינו- אני, את וכל עמ"י כולו. אם נהיה טובים ונעבוד את הי"ת, אזי נזכה לברכה ולשפע. ואם חלילה נסטה מהדרך, עלולים לקרות דברים לא פשוטים..

בכל שנה אנו אומרים ביוכ"פ ובר"ה- "מי במים ומי באש.. מי בקיצו ומי לא בקיצו"
עלינו להבין את האחריות שיש לנו על מעשינו ועל מעשי העולם כולו!
על כן אני חושבת שהמסר החשוב ביותר שניתן לקחת מהשריםה הזאת, הוא שעל כולנו, קטנים כגדולים להתחזק בשמירת התורה והמצוות. להיות טובים יותר ולהתאמץ להיטיב דרכנו ומתוך כך יעלה העולם כולו איתנו והקב"ה יסיר מעלינו כל גזירה רעה.

יהי"ר שלא נדע עוד כאלו אסונות ושה´ ישים עינו על ארץ הקודש ולא יעזבנו לעולם.

אשמח מאוד להמשיך להשאר איתך בקשר אישי במייל, או אם יש לך מה ךהגיב או להקשות גם- מוזמנת בכיף.

 בברכה,
ענבל
Inbal2w@gmail.com

כתבות נוספות