לספר או לא?

שאלה

שלום לרב!!!

רציתי לדעת מה אני אמורה לעשות במצב שאני נמצאת.

אני בקרוב מתארסת בשעה טובה, (בת 17 ).

אני בחורה שומרת מצוות ברוך ה' ודתיה מגיל קטן.

העניין הוא שפעם בערך כשהייתי בת 13 14 הייתה לי חברה שהייתי מושפעת ממנה היא חילוניה , לפני שנה וחצי התנתקתי ממנה כי הבנתי שאנחנו לא מתאימות ואני נמצאת במצב אחר בכלל בחיים ואני רק מושפעת ממנה לרעה,

העניין שמטריד אותי זה כשהייתי חברה שלה הייתי עושה "שטויות " שהיא עושה,

לדוגמא העניין עם בנים , היתי מאוד תמימה ואני בחורה יפה , ואז בגיל 13 הייתי גם ילדה יפה ובנים אהבו אותי . והיא כן גרמה לי להבין שבגיל כזה זה כאילו בסדר להתנשק וזה...ובבית שאני גדלתי בו זה היה מותר רק אחרי חתונה כל הדברים האלה.

בקיצור עשיתי קצת שטויות פה ושם נשיקות וזה עם כמה בנים והיה לי חבר וכ'ו וגם הקשר עם החבר הזה "שכ"כ אהבתי" נפרדתי ממנו שמחשבה שלא מתאים שיהיה לי חבר וזה שטויות וכל זה הבל הבלים. וברוך ה' הקדוש ברוך הוא הציל אותי ולא נתן לי ליפול עד הסוף ונשארתי נקייה בתולה ברוך ה'.

והיתה תקופה שממש בכיתי המון על כמה שהייתי טיפשה וילדה קטנה שלא ידעה מה היא עושה והייתי ועכשיו ברוך ה' אני ממש מקפידה בנגיעה וצניעות .

השאלה שלי היא אם לספר חחתן שלי על כל החטאים האלה שעשיתי פעם בגיל קטן ? או פשוט אני צריכה לשכוח מזה בעצמי ולהתחזק ולהתקדם והכי חשוב זה שאני לא משקרת לו בזה שאני בתולה וזה מה שהכי חשוב,

אני ממש לא יודעת איך הוא יגיב כשהוא יגלה את כל הדברים האלה כי אני נראית ילדה מאוד טובה ואני באמת כזאת, והוא יודע מאיזה משפחה אני באה והוא ממש יתאכזב אני לא חושבת שהוא יסרב להתחתן איתי חלילה אבל זה יאכזב אותו. האם כדי לספר לו על התקופה הזאת ?

סליחה שהשאלה ארוכה וחופרת בניין פשוט זה עניין שמאוד מטריד אותי ואני לא יודעת מה לעשות.

תשובה