שאלה
בס"ד .
שלום רב ותודה רבה מראש !
אז ככה , הייתי עד לפני כמה ימים מאוהבת ואובססיבית מאוד מאוד במישהו מהשבט שלי בסניף. בהתחלה , כשאמרתי לו את זה אחרי הרבה מאוד אזירת אומץ , הוא אמר שגם הוא מרגיש אליי דברים , ובהתאם לכך אני הרגשתי יחסית בנוח לדבר איתו חופשי ולדעת שאני מדברת עם מישהו שמוצא בי גם משהו .. זה נמשך כמה חודשים כל הקטע הזה . עד שביום ראשון האחרון ( היום יום חמישי ) חברה שלי דיברה איתו באסמסים ו " תחקרה " אותו עליי . היא שאלה אותו אם הוא אוהב אותי או לא , מה הוא מרגיש וכו' , ואני כבר ציפיתי שהוא יגיד שהוא מרגיש משהו בקטנה ( זה מה שהוא אמר לי כשאני שאלתי אותו ) , והוא אמר דווקא שהוא לא מרגיש כלום , שזה ירד לגמרי . אני הייתי בהלם ! הרגשתי ממש מישהי שרימו אותה , התנהגתי כמו ילדה קטנה שרודפת אחרי מישהו שבכלל לא רוצה אותה , ואני חשבתי שעוד היה בזה עניין כלשהו ..
אפשר להגיד ש " יצאתי עליו " .. הוא אמר שלא היה לו אומץ להגיד לי שהוא לא מרגיש אליי כלום אחרי שהוא אמר שהוא כן . אמרתי לו שהייתי מעדיפה לדעת את האמת גם אם היא כואבת ..
בסופו של דבר , אנחנו לא מדברים כרגע .. הוא אמר שכדאי לי להעיף אותו מהחיים שלי כי הוא רק מזיק לי ( והוא צודק , בכיתי המון פעמים בגללו ) .
ב"ה אני מרגישה מאושרת עכשיו ! החיים שלי נהיו הרבה יותר טובים , אני כבר לא בוכה כל היום בגללו , אני עושה יותר צחוקים , ממש נהייתי חייכנית יותר וגם חברות שלי אמרו לי את זה .
העניין הוא שבאמת , " לסלוח זה אלוקי " . מצד שני , אם אני אסלח לו ואשוב לדבר איתו אני יודעת שאני לא אחזיק מעמד וכל הזמן ארצה להתקרב אליו וזה ממש יזיק לי ..
מה עליי לעשות ?
תשובה
שלום שני,
היכולת לסלוח לאדם שפגע בנו, וכל שכן אדם קרוב עם קשר רגשי עמוק, הוא באמת אחד הנסיונות הלא פשוטים שיכולים להיות לנו. ולכן דווקא במצב כזה, כדאי שתשאלי את עצמך עד כמה הסליחה שלך תהיה אמיתית, ומה המשמעות של אותה סליחה. כמו שאמרת, לסלוח זה באמת אלוקי, אבל הסליחה היא לא מהפה ולחוץ אלא מבטאת נקיון פנימי כלשהו, רצון אמיתי לפתוח דף חדש מתוך הכרה שאפשר להניח את מה שהיה בצד, ולהמשיך הלאה. ולכן, אע"פ שלסלוח זה אלוקי, את ממש לא חייבת לעשות את זה בצורה אוטומטית.
אני יכול לכתוב לך הרבה משפטים שאולי יצדיקו את מה שהוא עשה, לנסות לשקף לך את מה שהיה מנקודת המבט שלו, ואולי את תראי את זה בצורה פחות חמורה. אבל בשורה התחתונה את נפגעת, ובצדק, והסליחה שלך היא ממש לא דבר מובן מאליו. יכול להיות שאת צריכה זמן לעכל את מה שהיה, ומותר לך ואולי אפילו רצוי לתת מקום לרגשות של כעס על הכאב שהוא גרם לך. לאחר שתעברי תהליך כזה, באמת יהיה מקום לסלוח לו, והסליחה הזו תבוא ממקום פנימי ואמיתי ולא מתוך תחושת חובה.
לכן מה שאני מציע לך, זה לשים את המחשבות על סליחה בצד לתקופה מסוימת. כרגע, את לא חייבת לסלוח. מה שעברת עשוי לערער את ההערכה העצמית שלך, ולכן חשוב שתקחי את הזמן לבנות אותה מחדש. חשוב מאוד להשקיע בדברים שאת אוהבת וטובה בהם, להיות עם חברות שאת אוהבת, ובעיקר לחזור לחיים עם משמעות, בלעדיו. כאשר את מרגישה השלמה ושמחה עם המציאות כמו שהיא, בלעדיו, אז יגיע שלב הסליחה, ואותה סליחה תבוא ממקום אמיתי שיכול להחזיק מעמד. אבל אם, כמו שאת אומרת, הסליחה תביא אותך חזרה למקום בו היית קודם, של רצון בקרבתו ובקשר איתו, כדאי לך להתרחק ממנו, כי זה לא יקדם אותך לשום מקום.
[הצורך שלך לשמור על שמחה ובריאות פנימית היא לא פחות אלוקית מהשאיפה לסלוח.]
לכן כדאי לך לדאוג קודם כל לעצמך, ואח"כ תוכלי להתפנות לסלוח גם לו. יותר מזה, כאשר תגיעי לסליחה ממקום של עוצמה פנימית, היא תהיה בעלת משמעות אמיתית.
בעקבות הקשר הזה אני מניח שגילית דברים חדשים על עצמך, ואולי הרגשת רגשות שלא קבלו ביטוי קודם. לכל הדברים האלה יהיה מקום חשוב בעתיד, אבל כרגע כדאי לך לשים אותם בצד, בשביל שתוכלי להשתמש בהם בלי משקעים כאשר תרצי להכנס לקשר אמיתי ונצחי. את ראויה למישהו שיהיה מעוניין בך יותר מ"בקטנה", ושלא ירד לו הענין לגמרי לאחר כמה שיחות. התיאורים האלה רק מעידים עד כמה הקשר הזה היה בוסרי, וטוב שהוא הסתיים עכשיו ולא אחרי יותר צער ואולי כמה איסורי תורה חמורים על הדרך. כואב לי לכתוב לך את המילים האלה, מאחר וברור לי שהמצב הזה מאוד לא נעים. אבל כפי שכתבת, השמחה התחילה לחזור לחייך, ובע"ה תוך זמן לא ארוך, אין לי ספק שתחזרי לעצמך, למקום יותר חזק מהמקום בו היית קודם. תנצלי את החויה הזאת בשביל לזכור עד כמה קשרים בגיל הזה הם בעייתיים, ותשמרי על עצמך בשביל מישהו טוב - כשיגיע הזמן, הוא יבוא. השאיפה שלך לסלוח היא אצילית ויפהפיה, אבל כרגע המימוש שלה לא יביא אותך למקום טוב.
אם תרצי להמשיך להתייעץ, את יכולה להגיב כאן או לשלוח מייל ל yoavsb@gmail.com.
רק טוב,
יואב.