למצוא את השמחה בחיים

בס"ד

שלום לך שואלת יקרה! מנשמע?

את יודעת, לפעמים אנחנו מקבלים שאלות שממש ממש גורמות לנו לשמוח בחלקנו שקיבלנו אותן, ושאלתך היא אחת כזאת.

מאושר לדעת שיש אנשים שכן אכפת להם אם הם שמחים באמת או לא, אם השמחה באה ממקום פנימי ואמיתי.

אם נותנים למישהי צ´אפחה, ואומרים לה: "[כפרה]! מקורה מתוקה? שנים לא ראיתי אותך!"
אי אפשר לדעת אם הפגנת שמחה כזאת או הפגנות שמחה דומות לה אמיתיות/מאולצות/רגעיות (לא אומר ששמחות אלה לא טובות לפעמים).

אבל בשאלתך את מבקשת את השמחה [האמיתית] שבחיים, שתישאר תמיד לנגד עינייך.
אני מקווה שהקב"ה יהיה בעזרנו לענות על שאלה זאת.

[צחוק]
כשאנחנו שמחים אנחנו צוחקים, וצחוק הוא דבר "מתגלגל" שקשה מאוד לעצור אותו.

אבל מתי הצחוק מופיע? ברשותך, ניתן דוגמאות:

צחוק של הומור – כשמישהו מספר בדיחה טובה, שנונה ומתוחכמת.
צחוק של הצלחה ואושר - כשאנחנו מצליחים במשהו.
הצחוק הקלאסי, הנאה רגשית - דוגמא שכמעט תמיד מעלה חיוך על השפתיים: כשרואים תינוק צוחק. [איזה מותק! לאכול אותו!]
הצחוק ההזוי - יגיע [אחרי] שיקרה משהו חריג מהנורמה. כמו שנלך ברחוב וניתקע בעמוד בטעות (אל תנסי את זה בבית...)
וגם כשאנחנו רואים כישלון אחרים, לפעמים אנו צוחקים (= שמחה לאיד), עד כמה שזה נראה רע – זאת התמודדות קשה לכל אחד.
דרך אגב, צחוק מגיע גם לפעמים [כמנגנון הגנה], כמו שבני אדם נבוכים משתמשים בצחוק להסתרת מבוכתם.

על [האדם עצמו] לבחור מאיזה צחוק הוא רוצה לשמוח.

סבבה, איזה צחוק אנחנו מחפשים? איזה צחוק יביא אותנו לשמחה אמיתית?

ברשותך, נבדוק קודם [מהי] השמחה בכלל...

[עשיר]
יש משפט מפורסם של חז"ל:
"איזהו עשיר? השמח בחלקו. שנאמר (תהלים קכ"ח): "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך"
אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא" (משנה מסכת אבות פרק ד´ משנה א´).

אם התורה מעודדת את האדם להיות שמח בחלקו, משמע שהשמחה האמיתית והכדאית היא – [שמחה בחלקנו].

אבל מה זאת אומרת להיות "שמח בחלקי"?

[1/2 הכוס]
ניקח משל לאדם בשם מוישל´ה עם 1/2 כוס מלאה יין בידו, ולידו יושב חבר בשם נחומל´ה שבידו כוס עם 1/2 שני.
כיצד יכול מוישל´ה שלנו לשמוח מהחצי שיש לו? (נשמע כמו בעיה מתמטית, הא?!)

המשפט של חז"ל יכול להיות מובן ב – 4 דרכים, ונציין אותם מהגרוע, למוסרי והמעולה:

א. לא משנה למויש´לה אם יש לו או אין לו, אבל מוישל´ה שמח [כשרואה את נחומל´ה סובל] מזה שאין לו = שמחה לאיד.
ב. למוישל´ה יש חצי כוס מלאה, אבל לא משנה, הוא שמח [כי יש לו יותר] מנחומל´ה = שמחה לאיד חלקית.
ג. למוישל´ה יש חצי כוס מלאה, אבל הוא מסתכל [רק] על מה שיש לו, ומתעלם מהחצי החסר – [התעלמות מהמציאות] = שמחה פשוטה (שזה בסדר גמור).
ד. למוישל´ה יש חצי כוס מלאה, והוא מסתכל [גם] על מה שאין לו (החצי החסר), ובכל זאת שמח = שמחה עילאית!

למה שאדם ירצה לשמוח על מה שאין לו?

[אמונה]
ממויש´לה שלנו (במקרה הרביעי) נוכל ללמוד דרגת האמונה, קיום מצוות: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה´ אֱלוקֶיךָ" (דברים פרק י"ח, פסוק י"ג).
מויש´לה מאמין שהעובדה שאין לו את מה שהוא מבקש זה [לטובתו], כי אם הוא באמת היה צריך את זה – הקב"ה היה נותן לו.

אפשר להמשיל את זה לאבא, שלוקח מילד את הסוכרייה כדי שלא יהיו לילד חורים בשיניים ויכאב לו.

אנו מודעים לחסרונות הכי חמורים שלנו – ובכל זאת שמחים, כי ודאי ה´ עשה את חסרונות אלו לטובתנו.
רק שאנחנו לא חכמים לעומת ה´, ואין לנו ראיה כוללת כמו שיש לו, שתוכיח האם אנו [באמת] זקוקים לדברים שחסרים לנו.

[הערה חשובה מאוד]: זה ממש, אבל ממש [לא] אומר שצריך לפסיק להתפלל ולבקש על חסרונותינו, ה´ חפץ בתפילתנו.

כמובן, שקשה להגיע לשמחה זאת, אבל זה האידיאל – שמחה מתוך תמימות בקב"ה ומתוך אמונה.

ונחזור לשאלתך – איך נמצא את השמחה האמיתית?

[עצות]
אמרנו שצחוק של הצלחה מביא לנו שמחה.
אם נביט באמת בכל הצלחותינו עד עכשיו, נוכל לשמוח מאוד וזאת לא יהיה שמחה מאולצת.
וגם אם אפילו נביט [בכישלונות] שלנו, ונראה בכך עוד הזדמנות להצליח – נשמח.

אולי כדאי להציב לך [מטרות קרובות], שכל פעם שתצליחי בהן – תזכי את עצמך בפרס.
מטרות כאלה לא תמיד חייבות להיות רוחניות כמו לימוד משניות בקצב רצחני, אלא גם יכולות להיות גמ"ח, עזרה לאחר בכל דבר, טיול ועוד...

[לשמח אחרים] עוזר המון לשמחה פנימית (מסיבות יום הולדת), אפשר למשל לנסות להכין עוגיות שוקולד שתשמח אותך ואת כולם (תשלחי לי גם, טוב?).

יש משפט: "גם כשאתם עצובים – אל תפסיקו לחייך אף פעם, החיוך שלכם יכול לגרום למישהו [להתאהב בכם]" (גבריאל גרסייה מרקס).
חיוך זה דבר מדבק, צחוק שמביא לשמחה זה דבר מתגלגל, אם אין סיבה שלא לעשותם – למה למנועם מעצמנו ומאחרים?

[לסיכום]
רק אנחנו בוחרים מתי וכיצד לצחוק – וכך לשמוח.
ללהיות שמח בחלקי יש 4 מובנים, והמוסריים הם – מתעלם מחסרונותיי, ו - מודה לקב"ה עליהם.
אם נביט על כל הצלחותינו עד כה, ואת כישלונותינו נראה כאתגר – נשמח.
הצבת מטרות [קרובות] מכל סוג וההצלחה בהן שומרת על כך שנהיה שמחים בהצלחותינו.
לשמח אחרים עוזר המון לשמחה אישית.

דבר אחרון, בשם אודי דוידי: תחשבי טוב – יהיה טוב [תאמיני בעצמך], תחשבי טוב – יהיה טוב אלוקים אוהב אותך!
ושתי אלה סיבות ע-נ-ק-י-ו-ת לשמחה.

שמחתי אם עזרתי, ואשמח לדעת אם כן, את יותר ממוזמנת על כל עניין לשלוח לי למייל.

דורון

dozkih@gmail.com