שאלה
שלום:
יש לי 2 שאלות:
1. למה אנו מזמנים לפני ברכת המזון? למה לא פשוט אומרים את זה כל אחד בנפרד?
2. למה דווקא 3 אנשים דרושים לזימון?
יום נפלא.
רון
תשובה
שלום
המקור לדין הזימון הוא במשנה במסכת ברכות פרק שביעי משנה א':
"שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן"
הגמרא במסכת ברכות דף מ"ה. מבררת את מקור הענין:
"מנא הני מילי ?
אמר רב אסי: דאמר קרא תהלים ל"ד גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו.
רבי אבהו אמר מהכא: דברים ל"ב כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו."
מבאר רש"י שם: "גדלו לה' אתי - הרי שלשה, וכן אקרא, הבו גודל - היחיד אומר לשנים."
הרב אליעזר מלמד מסביר את הרעיון העומד מאחורי דין זה בספרו "פניני הלכה" הלכות ברכות בתחילת הפרק העוסק בזימון וברכת המזון. להלן קצת מן הדברים:
שלושה שאכלו לחם יחד, חייבים לזמן, היינו להוסיף ברכת הקדמה לברכת המזון. כדי להרחיב מעט במשמעות הזימון, צריך לבאר כי להתקבצות הרבים יש כוח גדול, ההפריה ההדדית שביניהם יוצרת דבר מה נוסף, הרבה יותר ממה שיש לכל היחידים. הקבוצה הקטנה ביותר מונה שלושה אנשים, וכאשר שלושה אנשים אוכלים יחד, מעבר לתועלת וההנאה שהם מפיקים מהמזון, רגשות נוספים מתעוררים בנפשם, סעודתם מקבלת מעמד של אירוע חברתי, וגם ברכת המזון שלהם צריכה לקבל כנגד זה מעמד חשוב יותר. ואכן מעלתה של ברכת המזון שנעשית בזימון גדולה ממעלתה שלא בזימון, שעל ידי ההתאחדות של שלושה לברך יחד, נעשה קידוש השם גדול וכבוד שמיים מתרבה. וכן נאמר (תהלים לד, ד): "גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו". הרי שיש מעלה בכך שאחד מזמן את חבריו לרומם ולגדל את שם ה' יחד עמו. וכן נאמר (דברים לב, ג): "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא - הָבוּ גֹדֶל לֵאלוֹהֵינוּ" (ברכות מה, א).
כל טוב