למה לפסוע שלוש פסיעות?

ענבר שלום רב,
1. לגבי השאלה הראשונה ´ה´ שפתי תפתח´ המקור לאומרו סמוך לתפילת שמונה עשרה הוא מהתלמוד הבבלי והירושלמי, ששם מובא שצריך לומר ה´ שפתי תפתח לפני תפילת שמונה עשרה, הסיבה לכך שאומרים זאת לפני תפילת שמונה עשרה ולא לפני תחילת התפילה היא פשוטה, בפסוקי דזמרה וברכות יוצר אנחנו משבחים את ה´ ואיננו מבקשים בקשות כלל, ורק בשלב זה של התפילה, תפילת שמונה עשרה אנחנו עומדים לפני ה´ ומבקשים בקשות, ולפני שאנחנו מבקשים מה´ בקשות, אנחנו רוצים להבהיר לעצמנו, ולמי שאנו עומדים לפניו בתפילה, שבסופו של דבר ה´ הוא הפותח לנו את השפתיים ונותן לנו את כח הדיבור, ומבקשים ממנו שנוכל להגיד את תהלתו, ובכך נוכל לגשת גם לבקש ממנו בקשות, למעשה לפני שאנו פונים לה´ ומבקשים בקשות אנו צריכים לדעת איך אנו עומדים לפניו.
דבר נוסף הוא בכך שלמעשה, התפילה כולה היא פעולה בצורות שונות, פעולה דרך עולם העשייה, בקרבנות, פעולה דרך עולם הנפש בפסוקי דזמרה שבהם אנו מתפעלים מעולם הטבע ורואים את מעשי ה´ שמופיעים בטבע, פעולה דרך עולם המחשבה בברכות קריאת שמע וקריאת שמע שבה אנו חושבים על ייחוד ה´ ובריאת העולם. רק לאחר מכן אנו מגיעים אל מול ה´ ממש, ואנו פונים אליו בתפילה, לפני שאנו מגיעים לשלב זה אז, אנחנו מבקשים את הבקשה הזאת שנדע להגיד את תהילות ה´ בצורה נכונה, על ידי עזרת ה´.
2. לגבי ג´ הפסיעות בתחילת ובסוף התפילה, הגמרא אומרת (מסכת יומא דף נג) שכשאדם מסיים תפילתו, צריך שיפסע שלוש פסיעות לאחוריו, לפני שנותן שלום (הפניות לצדדים, ואמירת עושה שלום).
ומספר טעמים נאמרו לכך:
א. כשאנו עומדים בתפילה יש לנו ג´ מעלות, שמופיעות גם אצל משה בכניסתו להר סיני (חשך ענן וערפל) וגם בפנימיות התורה יש ג´ עולמות שאנו עוברים כדי להגיע לעולם הרוחני שבו אנו נמצאים בתפילת שמונה עשרה, (וכפי שהבאנו קודם שאנו מתפללים את הקרבנות, את פסד"ז ואת ברכות ק"ש וק"ש בעצמה, שכל אחת מהן מבטאת חלק אחד מהעולמות) וכשאנו מסיימים את התפילה אנו יוצאים מג´ העולמות הללו, לכן אנו פוסעים ג´ פסיעות לאחורינו. מאותה סיבה אנחנו גם פוסעים ג´ פסיעות קדימה בתחילת התפילה, כדי להכנס לג´ העולמות הללו.
ב. בספר מלכים מסופר על חזקיה המלך שאמר לו הנביא ישעיה שמקבל עוד 15 שנה לחיות, וכן שסנחריב נופל, ונתן לו אות על כך, שמחזיר את השמש אחרונית עשר מעלות, לאחר מראדך בלאדן מלך בבל מאוד מתפעל מהנס שקרה לחזקיה ושולח לו איגרת ברכה על כך, אבל באיגרת מוזכר שמו של חזקיה לפני שמו של ה´, לאחר שמראדך בלאדן מבחין ששם ה´ כתוב רק אחרי שמו של חזקיה, הוא יוצא ממקומו ג´ פסיעות ומבקש להשיב את האיגרת, בשכר ג´ פסיעות אלו, נכדו שהוא דור שלישי לו, החריב את בית המקדש, והצליח לנצח את עם ישראל, על מנת לתקן את ג´ פסיעות אלו שנעשו לכבוד ה´ והחריבו את בית המקדש, אנו פוסעים בסוף התפילה ג´ פסיעות בסיום התפילה, לכבוד ה´ בתפילה שכתוצאה מזה הקב"ה יבנה את בית המקדש. כלומר, בעצם הפסיעות הם כדי לכבד את ה´, וללכת לכבודו בתחילה ובסוף, בתחילה אנו נגשים קדימה לדבר עם ה´ – המלך, ולאחר מכן בסוף התפילה אנו פוסעים לאחורינו גם לכבוד המלך – ה´.
יש להעיר שלמעשה לא חייבים לפסוע ג´ פסיעות אחורה בתחילת התפילה לפני שפוסעים חזרה ג´ פסיעות קדימה, אך עושים זאת בגלל שבדרך כלל אין מקום לפסוע.
אלו המקורות לעניין הפסיעות, לגבי הקפיצות בסוף התפילה לא מצאתי מקור, אם כי יש אנשים שנוהגים כך, אולי בגלל שכתוב בפוסקים לגבי קדושה שיש נוהגים לקפוץ כמו המלאכים בקדושה, וכמו שנוהגים היום, וזאת כדי להדמות למלאכים, אבל זהו ענין מיוחד בקדושה שהיא "כשם שמקדישים אותו בשמי מרום" כלומר, כמו המלאכים, אולי בגלל זה יש גם אנשים שבסוף התפילה קופצים כדי להיות דומים למלאכים.
בברכה
עקיבא כהנא
Akiva.ka@gmail.com