שאל את הרב

למה להאמין? - היתחזקות

חדשות כיפה חברים מקשיבים 17/01/08 15:48 י בשבט התשסח

שאלה

שלום,

הנושא שאני רוצה לישאול עליו הוא בנושא האמונה, אבל ממש קשה לי להסביר למה אני מיתכוונת... ננסה:

אני נערה בת 15 . (מבית מאוד דתי שמחנכים לקיים מיצוות...)

יש לי שאלה שאני שואלת את עצמי תקופה ארוכה ועכשיו אני מחזקת לעצמי עוד יותר ת'שאלה:

השאלה היא למה להאמין? ולמה לעבוד את הקב"ה?

עכשיו אני יודעת שהוא ציווה אותנו ואנחנו חייבים לישמוע ושהוא אבא שלנו וזה הייעוד שלנו בחיים וכ"ו..וכ"ו.. את כל זה אני יודעת. אבל בא נגיד שאני מטומטמת ואני על כל דבר אומרת: "אז מה??" אז מה אם הוא ציווה? ואז מה אם כשאני יגיע ללמעלה יהיה גהינם? וכ"ו... למה לקיים את חוקיו?

את השאלה הזאת אני שואלת את עצמי אבל עם שאלה הזאת אני יחסית "מיסתדרת", הכוונה: שאני שומרת מיצוות והולכת בדרכיו. ולמרות שאני שואלת את עצמי למה, אני לא מפסיקה אלא ממשיכה...

אבל יש לי שאלה נוספת: אני מישתדלת לישמור על צניעות, לשון הרע וכ"ו...(מישתדלת על כל מה שצריך..כימעט..) ואם זאת, כמובן שה' עושה דברים טובים אבל לא רק (גם כמובן..) הוא עושה גם דברים לא טובים ואפילו רעים.

אז אם אני כל כך מישתדלת ולבסוף הוא כיאילו מחזיר לי רעה ועושה לי משהו נגד רצוני לתקופה ממושכת למרות כל בקשותיי אז זה הרגשה רעה! אני משתדלת ולבסוף זה מה שאני מקבלת. (אני ממש ממש לא צדיקה תמימה! גם ליפעמים מחפפת ולא עושה את רצונו..) אז עכשיו כשקורא לי דבר כזה, אני פשוט לא רוצה לקיים מיצוות! למה שאני יקיים ואז ה' יחזיר לי רע?! (ואני יודעת שהכל לטובה... ושהשכר גם בעולם הבא..וכל זה..אבל עדיין..למה לי?!)

וכנ"ל כאילו ה' יכול להגיד שהוא עושה לי טוב ואני מחזירה לו רע... אז עכשיו אני נימצאת במצב של שאלה כזאת. ואני לא יודעת מה לעשות! לפני כל דבר שאני עושה אני מיתלבטת למשל אם לברך. ואני רוצה לעשות לה' "דווקא".וזה מעצבן.

ביגלל שאני כן רוצה לקיים מיצוות ולעבוד את ה' אבל זה כל כך מעצבן אותי אני לא יכולה.(ואני לא חושבת זה יגיע מהשמים אני כן מבקשת ומיתחננת... וגם אני יודעת שאם אני עובדת את הקב"ה זה לא אומר שהוא צריך לעשות לי טוב.."צדיק ורע לו - רשע וטוב לו") ושאני לא מקיימת את המיצוות בתנאי שהוא יעשה לי טוב אבל כל אופן.. כמה אפשר לבקש?? אז עכשיו אין לי חשק ביכלל לקיים מצוות ואני לא רוצה שזה יהיה ככה! אני כן רוצה לירצות לקיים!

ניראלי על השאלות שלי אני עניתי בעצמי אבל ע

תשובה


שלום רב לצדיקה שנפשה תובעת ממנה לברר עוד ועוד את האמת ולא מסתפקת בחיים של אמונה נמוכים.

קודם כל מצטער על האיחור!

שמחתי מאוד לקרוא את שאלתך ולראות את התביעה האמיתית לגדולה שנובעת מהם. גדולה הכוונה, חיים גדולים, חיים אמיתיים. לא לקיים דת מוזרה ולא הגיונית אלא משהו שנוגע בך באמת.

ובכן, הצדק איתך!!

באמת לא כך צריכים להיות הדברים. אלא שלצערינו אנחנו חיים בעולם שבו לומדים מתמטיקה 12 שנה והסטוריה וביולוגיה וכו'...
אומנם העמקה במהות התורה והמצוות, עם ישראל, האדם, העולם, וכו' היא דבר שאיננו מקדישים לו הרבה זמן.
מה שנוצר זה שעם הזמן האדם נהיה מאוד חכם בהמון תחומים אבל ההבנה שלו לגבי התורה והמצוות היא יחסית נמוכה.

לפי גם הדברים שכתבת ניתן לראות שיש לך הרבה מה להתקדם בהסתכלות על האמונה. לגבי הסיבה שעלינו לקיים מצוות וכו'.
תורה מצוות שנשענות רק על "שכר ועונש" בעולם הבא אין להם הרבה יכולת קיום.
הסיבה שאנחנו מקיימים תורה ומצוות הרבה יותר גדולה מזה והיא שייכת לחיים שלנו פה ולעולם כולו ולעצמינו ולנפשינו ולעוד המון עניינים שצריך לברר.

[שאלותייך הם שאלות הנפש!!!!]
הנפש שלך!
את מתבגרת, ואת מתבגרת זה לא אומר רק שינוים חיצוניים אלא בראש ובראשונה פנימיים.
האמונה שמספיקה לילד, היא לא האמונה שיכולה להתאים לאדם בוגר.. והנפש שלך מרגישה בזה ומואסת במידה מסוימת בתורה ובמצוות.
לא חס וחלילה מואסת לגמרי, אלא באמת מואסת בתורה ובמצוות כפי שהם מצוירים בעינייך כיום. תורה ומצוות נמוכים כאלו את מרגישה שקשה לקיים אבל באמת – הנפש שלך מחפשת יותר מזה. היא אינה רוצה לעזוב את התורה היא מחפשת את הגודל שבתורה.. וזה משימה שבידייך לבצע.

מסופר שפעם הגיע אדם לרב צבי יהודה ואמר לו "הרב אני לא מאמין באלוקים". ענה לו הרב צבי יהודה – "גם אני לא" התבונן בו אותו אדם בתמיהה..
אמר לו הרב צבי יהודה "באלוקים כפי שאתה מסתכל עליו גם אני לא מאמין. אומנם אם היית מסתכל ומבין את אלוקים כמו שאני מתבונן אז היית גם אתה מאמין".

בזאת תלויים הדברים.

ובכן כיצד עושים זאת?

בראש ובראשונה עלייך לשאול, לשאול ולרצות לברר כפי שאת עושה. אלא שאת רוב הדברים ששאלת אין זה נכון לברר ברגל אחת. צריך ללמוד את הדברים כמו שצריך.

ישנם כמה דרכים לגדול באמונה.
האחד ובין החשובים זה קריאת ספרים שמתאימים לנוער בנושא. ישנם הרבה ספרים טובים ואם יש ספר שאת מרגישה שלא מדבר אליך תמיד אפשר לנסות ספר אחר.
אני ממליץ על "אחת שאלתי" ו "מבט בהיר בערפל" של הרב ראובן ששון. "דע מה שתשיב לעצמך" של הרב זאב קרוב. "מצוה ולב" של הרב אלימלך בר שאול. "מכתבים לטליה" (קצת יותר קל).

וישנם עוד הרבה ספרים נפלאים.. בנושאים שונים . ספריו של הרב פילבר שקצת יותר עמוקים ועוד.

קחי אחריות על חייך, ותשקיעי, תנסי לקרוא. תנסי לקבוע זמן לעצמך שאת משקיעה בזה ותראי ש[לאט לאט, בסבלנות], הדברים ישתנו...

עוד דבר, זה שיעורים באמונה.. אם יש שיעור אמונה טוב בסביבתך שאת יכולה ללכת אליו זה יכול להיות טוב.

דמות של רבנית או מדריכה שיכולה ללמוד איתך ותוכלי לשאול אותה זה גם מצוין וכדאי מאוד.
וכמובן בסוף , לשאול שאלות ולקרוא תשובות בחברים מקשיבים יכול גם לעזור.

ועל גבי הכל להתפלל לה' שיצליח את דרכך...

לדעתי את בכיוון הנכון ובעזרת ה' מתוך המשבר הזה דווקא תגיעי לאמונה גדולה, אמונה גדולה עוד יותר ממה שהיתה לך בזכות החיפוש אחר אמונה אמיתית.


[נקודה שניה]

הייתי רוצה ביחס לשאלתך לגעת בעוד נקודה שאף על פי שנראית שונה היא אינה סותרת את הראשונה ואף משלימה אותה. ככל שאדם גם ילמד אמונה הדברים שאכתוב עכשיו יותר יהיו נכונים בשבילו.

אמרת והדגשת את הלמה אנחנו מאמינים וכו'..

לצערינו לא כך צריכים להיות הדברים. שאלתך היא אכן טובה אבל היא רק מראה על המצב בו אנחנו נמצאים.

אמונה איננה אמורה באמת להתחיל מהשכל, היא אמורה להתחיל מעומק הנפש. בעולם יותר אמיתי עם פחות חטאים וטומאה , הצורך להאמין בה' והאמונה בה' היתה הדבר הכי טבעי והכרחי לאדם.
בעבר זה היה כל כך הכרחי שמי שחס וחלילה לא האמין בה' היה חייב לפחות לעבוד איזשהו פסל (וגם זה לפי חז"ל היה בשביל לעבוד את ה' בהתחלה).
האמונה מתחילה מעומק הנפש. זה אינו משהו שצריך להסביר אותו. זה כח שצריך לעורר אותו.

אם אדם לא אוהב, לא יודע מהי אהבה, לא תמיד ההסברה יכולה לעזור. אדם כזה הוא "חולה" זה לא יעזור אם נסביר לו מהי אהבה מכיוון שהוא בכלל לא מבין מה זה.
אדם כזה צריך לאהוב אותו צריך לחבק אותו כל אך חזק עד שאולי הוא ירגיש אהבה.

דברים שנובעים מעומק הנפש אין המטרה שבסוף הם יהיו מובנים אלא שהאדם יחיה אותם.
אדם שאין בו אהבה , אין המטרה שהוא יבין בסוף למה צריך לאהוב כי זה לא יעזור לו לאהוב..
המטרה שלנו בסוף שהוא יאהב, יחיה אהבה.

לא צריך להסביר לאדם למה לחיות, אנשים רוצים לחיות כי זה בנפשם. ואם הם לא רוצים זה לא יעזור להסביר להם. צריך להחזיר להם את אהבת חיים בדרך יותר חיה!
לא צריך להסביר לאדם למה לאכול למה לנשום. זה החיים שלו!

גם באמונה. צריך לדעת שהמטרה היא לא להבין, המטרה היא בסופו של דבר לעורר את נפשינו להיות בריאה וטבעית ולחיות את האמונה באופן הכי פשוט וברור כי זה כל כך טבעי.

בעולם בריא לא היה בכלל שאלה מכיוון שזה היה כל כך טבעי לנו.
בנ"י אומרים "נעשה ונשמע", מה הכוונה? למה קודם תעשו ואחר כך תשמעו?
כמו שנמצא אדם צמא באמצא המדבר ונרצה להביא לו מים. נגיד לו "אינך רוצה להבין קודם כל איך המים עובדים בשביל שתשתה אותם?"
אז הוא יענה לנו "נשתה ונשמע!!"
ז"א דברים שכל כך טבעיים לנו אין לנו צורך להבין אותם. גם בנ"י השתוקקו במעמד הר סיני כשנפשם התעלתה, לתורה ומצוות בלי שום רצון להסבר [כי הם חיו את הדברים].

כמו שאמרתי אין אני סותר את הדברים הקודמים אלא רק להכווין.
כל הלימוד אמונה מכוון למטרה גדולה יותר... לא רק להבין אלא גם לחיות.
למזלינו בנ"י מאמינים בני מאמינים. וגם אם איננו מרגישים זאת. הנפש שלנו מחפשת את האמונה.
לפעמים מחפשת במקומות אחרים לפעמים מחפשת רחוק ולפעמים הלהבה קצת חלשה אבל קיימת.
כל מה שעלינו לעשות הוא להבעיר ולהכווין אותה לכיוון הנכון.

לכן עלינו להבין שכל הלימוד הזה והבירור לא פונה רק לשכל אלא בעיקר לנשמה. על ידי לימוד אמונה ותפילה נעזור לנפש שלנו יותר ויותר להתעורר ולהשתוקק לטבע שלה. לצמא האמיתי שלה שזה האמונה.
וככל שאדם מתקדם בעבודת ה' באמת זה כך!

האמונה הופכת להיות עם הזמן יותר ויותר טבעית לו וברורה לו.
וככל שאדם יותר שואל שאלות ומברר הוא בונה בתוכו אמונה שלא תלויה בשאלות אלא טבעית ממש.


לכן כפי שאמרתי , אין זה סותר, עלייך לברר ולהבין.
לראות את האמונה באור גדול יותר. (גם אדם שמאמין באופן טבעי צריך לברר שכן בני ישראל גם אמרו "נשמע" ז"א גם אם דבר טבעי לך חשוב עדיין להבין אותו יותר לעומק).
על ידי שיותר תבררי ותביני , תסתכלי על הדברים באור אחר, באור יותר גדול ויותר אמיתי. ולאט לאט גם הטבעיות שבאמונה תחזור אלייך ותראי איך הדברים פשוטים לך..


יהי רצון שנזכה להתקדם והבעיר את נפשינו אל הבורא,

הרבה הצלחה, צדיקה, תמשיכי כך,

אפשר כמובן לפנות בכל שאלה שיש ואשמח גם לדעת עם התשובה עזרה וקיבלת ממנה,

אבי, wolfsonavi@gmail.com


כתבות נוספות