למה דתיים לאומיים לומדים מקצועות חול?

ראשית, יש לציין כי הדברים להלן אינם באים לקדש את מערכת החינוך הנוכחית, ולטעון כי כל הנעשה בתוכה נכון הוא. להיפך, למערכת החינוך כיום (הן התורנית והן הכללית) יש הרבה מה לשפר בכל התחומים כולם, וקל וחומר שבנושא החינוך התורני שאיננו ממלא את ייעודו ומטרותיו המוצהרות.
לגופו של עניין - מדוע לומדים לימודי חול?
התשובה לכך מתחלקת לשתיים:
א. פרנסה בטוחה ומסודרת. לימודי החול הם הדרך המרכזית כיום המאפשרת לרוב בני האדם ליצור לעצמם מקום עבודה מסודר ומכובד, שיוכל להבטיח להם עתיד כלכלי יציב ובטוח יחסית. אמנם, כבכל דבר אין שום דבר מובטח והכל כמובן תלוי בה', אך אין אמונה זו מסירה את האחריות הבסיסית מהאדם שיפעל ו'ישתדל' על פי כוחו.
יתרה מזו, אם אנו רוצים להקים חברה מכובדת שבניה מסוגלים להתפרנס בכבוד, עלינו להתייחס לשני נתונים: ראשית, אין מספיק משרות פנויות בתחום הדתי – השוק רווי ברבנים, משגיחים, מוהלים וכדומה. לא יתכן מצב שבו כולם יעסקו במקצועות אלו, כיוון שלא תהיה כך פרנסה לאף אחד. ושנית, לא כל בני האדם מתאימים ללימוד תורה אינטנסיבי במשך כל ימי חייהם, ומקומם בחיים הוא דווקא בחיי המעשה בתחומים שונים, ובראשם לימודי החול ורכישת המקצוע.
ב. לימודי חול כערך. יש לראות בלימודי החול ערך בפני עצמו. האדם מישראל צריך להיות מחונך לרוחב דעת בכל תחומי הידע כולם. ידע זה אשר מלווה את צמיחתו התורנית של האדם יוצר דמות מלאה ושלמה של אישיות משמעותית ומבוססת. עמדה עקרונית זו היא אשר הניעה את גדולי האחרונים שביקשו לשלב את לימודי החול במסגרת הישיבתית (הרש"ר הירש, ר' עזריאל הילדסהיימר, ובעקבותיהם מחולל תנועת המזרחי הרב ריינס וממשיכי דרכם). אמנם חשוב לשמור על היחס בין לימודי החול ללימודים התורניים, וכמובן שיש להדגיש את חשיבותם של האחרונים, אך אין זו סיבה להזניח את ההיקף והידע החשוב שנרכז על ידי לימודי חול.
בנוסף, לימודי החול מאפשרים לבני תורה לפעול בעולם כאנשים משמעותיים המסוגלים לתפוס עמדות מפתח בחיי החברה והמדינה. וכיוון שעמדת הציונות הדתית היא כי מדינת ישראל היא בפוטנציאל מימוש חזון הגאולה, ממילא יובן מדוע בני הציונות הדתית מבקשים לאייש עמדות מפתח במדינה זו ולתרום להתפתחותה בכל התחומים – חברתית, כלכלית, מדעית ותרבותית.
אלו הן בקצרה הסיבות המניעות את לימודי החול במוסדות השונים.
כאמור, מצבם של לימודי הקודש במוסדות רבים היום אינו מניח את הדעת, אך אין זו סיבה לפסול את הדרך כולה, כי אם לבקש לתקן ולשפר את הבעיות הקיימות.
מי שהדבר בוער בקרבו מוזמן ואף נדרש לדעתי להכשיר את עצמו להוראה ולהשתלב במערכת הקיימת כמתקן ומרומם, ולא לתפוס את עמדת המתבונן מן הצד ממנה קל מאד לבקר.

'בברכת חברים לתורה ועבודה'-
עקיבא
(המשיב אינו רב)

להרחבה תוכל להשתמש במנוע החיפוש באתר, וכן באתר 'דעת' ישנם מאמרים רבים בנושא זה.