למה בכלל צריך להידבק במידותיו של ה'

לשואלת היקרה שלום רב,
דבר ראשון את חלילה לא חצופה השאלות שלך הן שאלות טובות מאוד וחשובות מאוד.
השאלות שהועלו ע"י הן שאלות גדולות מאוד ואנסה לתת כאן תמונה ממצת בנושא.
דבר ראשון לגבי מידותיו של הקב"ה, הציווי להידבק במידותיו נאמר לגבי י"ג מידות, וזה לשון הרמ"ק בספרו תומר דבורה:["האדם ראוי שיתדמה לקונו ואז יהיה בסוד הצורה העליונה צלם ודמות, שאלו ידומה בגופו ולא בפעולות הרי הוא מכזיב הצורה ויאמרו עליו צורה נאה ומעשים כעורים. שהרי עיקר הצלם והדמות העליון הן פעולותיו, ומה יועיל לו היותו כצורה העליונה דמות תבנית אבריו ובפעולות לא יתדמה לקונו. לפיכך ראוי שיתדמה אל פעולות הכתר שהן י"ג מדות של רחמים עליונות. ורמוזות בסוד הפסוקים (מיכה ז, יח-כ) מי אל כמוך. ישוב ירחמנו. תתן אמת. א"כ ראוי שתמצאנה בו י"ג מדות אלו."], הכוונה בהדבקות במידותיו של הקב"ה הם הניסיון להיות חלק ממנו, למה הדבר דומה, כאשר אני רוצה להיות חבר של מישהו, כדי שהחברות ביננו תצליח אנחנו צריכים שתהיה ביננו דבקות, דבקות קורת כאשר אדם אוהב את הדברים שהאדם השני אוהב, שונא את הדברים שהדבר השני שונא וכדומה, הצורה העליונה של הקב"ה נותנת לנו את היכולת של דבקות של קבלת הצורה של הקב"ה ע"י חיקוי הידמות, הצטרפות למהלך האלוקי.
לגבי המידות "השליליות" של הקב"ה, כבר עסקו בהם הרבה פרשנים על התנ"ך והסבירו שדיברה תורה בלשון בני אדם מכיוון שאין כעס או שינה אצל הקב"ה אלא הכול בשפה מושאלת על הבורא. ראי פרשנים על בראשית פרק ו פסוק ו לדוגמה. ההשוואה בין האדם לקב"ה בנושא השכר והעונש מול הנקימה והנטירה איננה נכונה מכיוון שהקב"ה לא עושה זאת מטעמי פגיעה אישיים, ופוגע בחזרה בגלל שפגעו בו.
מערכת השכר והעונש הינה מערכת של סיבה ותוצאה, כלומר אם תכניסי את היד לאש אל תתפלאי אם תקבלי כוויה, ואין שום קשר בין הכוויה לבין זה שהאש התעצבנה אליך, מי שמרחיק את עצמו מהקב"ה הוא מנתק את עצמו מהטוב של הקב"ה וכאשר אין טוב הרע מתגלה.

לגבי השאלה השלישית את צודקת לחלוטין, אין שום היגיון בכך שהקב"ה ברא אותנו בשביל שנהלל ונשבח אותו, זוהי עבודה זרה בשפה מודרנית, בתפיסה האלילית הקדומה האליל היה נהנה מתשבחות וקרבנות האדם ואם לאו היה דורס אותו ומעניש אותו, לא כן הקב"ה ח"ו, עולם התפילה הינו עולם של הכרה בטוב הקב"ה לא בשביל הקב"ה חלילה אלא בשביל עצמנו, הקב"ה נותן לנו את היכולת להכיר בטוב שבעולם, בחסד שהוא זרע במציאות.
צריך לזכור שלשון מודה הוא גם לשון הודיה וגם לשון הודאה(כמו מודה באשמה, מכיר בעובדה).
אחת הבעיות הכי קשות בחיינו הם חוסר היכולת להכיר את הטוב שבחיים, הפעולה של ההודיה הינה פעולה שמוציאה מאיתנו את היכולת של הכרת הטוב במציאות בעצמנו ובבורא.

רק טוב, בהצלחה רבה,

רועי

roidublin@gmail.com