שאלה
בע"ה
שלום הרב,
הקרבתי בחיי את אחד הדברים החשובים למען קיום מצווה.
זה היה כשהייתי ילד, כמכובן שטעיתי ולא הייתי צריך להקריב זאת.
זה עד היום מלווה אותי בחיי, ובקצב הזה כנראה שלא אצליח להתחתן וכו'.
זהו פגם גדול שעשיתי בגופי (עוותות)- שבגללו אני זוכה ליחס מוזר.
השאלה היא למה אני מקבל יחס כזה אם כל מה שרציתי לעשות היה רק טוב, ושוב אני מזכיר שהייתי ילד קטן ולא הייתי מודע להכל.
יכול להיות שאפשר לתקן את הפגם או את רובו.
אני באמת לא מבין...
תודה מראש הרה"ג.
תשובה
שלום וברכה
כל כך הייתי רוצה לעזור לך.
אולם רב הנסתר בשאלה שלך על הגלוי, ואני לא כל מבין את המציאות.
לא ברור מהשאלה מה הקרבת; לא ברור למה אתה חושב שלא תצליח להתחתן; ובעיקר – לא ברור ממי אתה מקבל יחס כזה, ולמה.
ולא ברור מדוע אתה לא מתקן אם ניתן לתקן את הפגם הזה.
ואם כן, כיצד אוכל לעזור ?
כל טוב והרבה שמחה