שאלה
שלום רב.
והגית בם יומם ולילה צוווינו ואני רואה זו כהמלצה הכי חכמה שניתנה לבני ישראל.
ומכאן, בזמני אני שוקעת ב"ספר דברי הימים של הקדוש ברוך הוא" והאהבה בה נכתבה כל אות מציפה את נשמתי באור של תקווה.
הבוקר קראתי את פרשת האזינו והתעוררה בי השאלה וחיפשתי בין הפסוקים, איך ייתכן שבפרשה אחת מוזכרים שלוש פעמים מותו של משה וההכנה אליה והפניה לעם לבשר את החלטת האל, ואף אחד לא קם להתחנן או להתפלל בשביל המנהיג ששם נפשו בכפו לא אחת עבורם.והפרשה הבאה אחריה הייא הציווי ליהושוע קום קח את "העם הזה", בטון של רוגז ומיאוס או שמא בעיניי נשמע כך, האם "עלבונו של משה" נעלם? אם תוכלו להפנות אותי למקורות שאולי דנו בסוגיה שמציקה לי מהבוקר..
האם מותר לי בכלל להרהר בשאלות האלו שעולות בליבי כשאני קוראת בתנ"ך?
תשובה
שלום לך,
ראשית אני מתנצל על העיכוב.
יישר כחך על הרגישות המופלאה! זו שאלה מאד מעניינת.
נראה שחז"ל התיחסו לבעיה זו בכמה מדרשים, ואביאם כאן:
בספר במדבר פרק לא פסוק ה' מביא רש"י בשם המדרש "להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל עד שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר: עוד מעט וסקלוני, ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן". (ילקוט שמעוני פרשת מטות, סי' תשפ"ה)
מקום נוסף: בספר דברים פרק לב פסוק מח שוב מביא רש"י בשם המדרש "אף כאן במיתתו של משה נאמר בעצם היום הזה, לפי שהיו ישראל אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו, אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו והעלה לנו את הבאר ונתן לנו את התורה אין אנו מניחין אותו. אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום". (ילקוט שמעוני, פרשת האזינו, סי' תתקמ"ח)
כוונת המדרשים, שבני ישראל לא קיבלו את מיתת משה כדבר המובן מאליו. אדרבא, הם ניסו לעכב את מיתתו ובכלל זה כלולה, מן הסתם, תפילה וכדו'.
אמנם יש מדרשים שיש להם כיוון אחר.
יש הבדל בין האבלות של עם ישראל על אהרון לאבלות על משה. "מנין שהיה אהרן רודף שלום בישראל שנאמר ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל ובמשה הוא אומר ויבכו בני ישראל את משה מפני מה בכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל ובמשה לא בכו אלא בני ישראל שאהרן לא אמר לאיש סרחת ולא לאשה סרחת אבל משה מפני שהוכיחן נאמר בו בני ישראל" (ילקוט שמעוני, פרשת שמיני, תקכ"ו)
אפשר לראות שחכמי המדרש היו ערים להרגשה הזו, שיש, לכאורה, חסרון ביחס של עם ישראל למשה.
לפשוטו של מקרא אפשר לומר, שמיתת משה נתפסה בעיני העם כחלק מתהליך חילוף ההנהגה טרם הכניסה לארץ, שכבר התחילה עם מיתת אהרון. ההבדל בין הנהגת דור המדבר להנהגת דור נוחלי הארץ מוסבר הרבה במפרשים.
מותר לך לשאול את השאלות הללו, אדרבה, מצוה לשאול שאלות ולחקור, על מנת להבין.
כל טוב ולימוד פורה!
נשמח לתגובה: karnei_shomron@intermail.co.il
צוות המשיבים,
ישיבת ההסדר קרני שומרון.