שאלה
שלום כבוד הרב!
יש לי 2 שאלות:
1. התחלתי ללמוד השנה תואר ראשון בחינוך במוסד אקדמי חילוני. יש לציין שאני דתיה ובאה ממסגרת דתית, אולם במוסד האקדמי הדתי התפוסה היתה מלאה, ולכן התחלתי את לימודיי בחילוני (מקום "נחשב" ובעל רמה גבוהה וטובה).
במסגרת לימודיי, בחרתי להתמחות בהוראת התנ"ך.
הבעיה היא, שקורסים רבים מועברים לסטודנטים ע"י מרצים שאין בהם טיפת אמונה, וכך הם גם מעבירים את השיעורים. ברובם, הם מקפידים לתאר את המאורעות כ"סיפורים" בלבד, דבר שמקומם אותי ועוד כמה בודדים. אני מנסה להתעלם, ולשמור כמובן על האמונה החזקה שלי, אך אני פוחדת מאד שעצם זה שאני לומדת דברים אלו זה בבחינת חטא.. לעיתים אני מתכוננת למבחנים בנושא, וחוששת שאולי הדברים שאני כ"כ מתאמצת לזכור ולהבין בכלל לא נכונים! והם סוג של "שינוי" של העובדות.. וגם - יש חשש כמובן מאיך אני אעביר את החומר אי"ה כשאהיה מורה.
אשמח לשמוע את דעתך בנושא.
2. שאלה שניה - לא ברור לי מדוע אסור לקחת לבית הכנסת מטריה, בימי חורף גשומים מאד. הבנתי שהאיסור הוא משום טלטול החפץ, אך זה לא נשמע לי הגיוני ללכת לבית הכנסת ולחזור משם במבול, מבלי שיש אפשרות בסה"כ להחזיק מטריה....
תודה רבה מראש על התשובות,
כל טוב.
תשובה
שלום וברכה
א. לימוד תנ"ך במקום חילוני הוא בעיה קשה מאוד. למעשה, מדובר בשני ספרים שונים לחלוטין. כשאנחנו קוראים את התורה "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ" אנחנו יודעים כי הקב"ה ברא את העולם; כשאדם חילוני קורא את הפסוק הוא יודע ש"המיתוס הקדום המציא את הסיפור של בריאת העולם". על כן, לו היה ניתן – היה מתאים יותר לא ללמוד תנ"ך במקום חילוני.
ב. אם אין ברירה, מקשיבים להרצאות ועומדים בבחינות כדי לעבור, אולם מתנקים מזה כמה שאפשר. ללמד את זה – זה יהיה בלתי אפשרי.
ג. מטריה בשבת אינה אסור בגלל הטלטול. היא אסורה בשל העובדה שחלק מהפוסקים הגדירו אותה כבניית אוהל, שהוא האסור בהלכה.
כל טוב