שאלה
לרב שרלו שלום,
אני בחורה דתיה ורווקה בת 28 וסיימתי לא מזמן תואר שני. לאחרונה קיבלתי הצעה להמשיך ללימודי דוקטורט תוך קבלת מלגה בעז"ה.
אני בדילמה האם להמשיך? מצד אחד תחום המחקר שלי מהנה ומאתגר ואני מרגישה שהמחקר שלי תורם תרומה לתחום שאני עוסקת בו, מצד שני מתרבות הטענות מהסביבה שלימודי דוקטורט ירתיעו בחורים. (טענות שרק הולכות ומתגברות מאז שבני דודי הקטנים ממני התחתנו בשנה האחרונה). כמו כן, אני חוששת שהלימודים וההשכלה ישנו אותי, פחות מבחינה דתית אלא יותר שיהיה לי חשוב שהבחור שאני אהיה איתו יהיה בחור משכיל.
אני יודעת שרק אני יכולה להכריע בדילמה זו, אולם אשמח לשמוע את עצתו של הרב.
תודה,
ר'
תשובה
שלום וברכה
בחכמה כתבת כי מדובר בדילמה; מדובר בדילמה שאין אנו יודעים מהי התשובה הנכונה לה; מדובר בדילמה שלעולם גם לא נדע מה היה נכון לעשות מול כל אפשרות שבחרנו בה. אלה הדברים שהחיים מזמנים לנו, ואין אנו יודעים מראש מה תהיינה תוצאות כל הכרעה.
מה עושים ?
ראשית, מתפללים לריבונו של עולם שישלח לנו עצה נכונה.
שנית, מנפים כל מיני הנחות לא הכרחיות, כמו האם בחורים כן רוצים דוקטורנטיות או לא. אל תשכחי שאת צריכה בחור אחד בלבד, ולא את כל הבחורים, ולכן הנחות שאינן מבוססות נדחות מפני הלא-נודע.
ואז נראה לי מבין השורות שאת הכרעת כך: יותר מאשר כל תואר, יותר מאשר כל מעמד, יותר מאשר כל תרומה אחרת – את מבקשת ראשית את החיים שלך ואת דמותך. על כן, מציבים את הקמת הבית בישראל במקום הראשון, אך חיים לאור ההנחה שהעובדה שזה המקום הראשון אינו קובע שאין גם מקום לחיות חיים מדעיים מתפתחים. לאמור: אם זה סדר הערכים שלך, ואם את מסוגלת לחיות חיים שזה יהיה הסדר שלהם – את לא תחפשי דווקא בחור מקביל לך בתוארך, אלא מי שהוא בעל מידות טובות ואיש של תורה ועבודה, מתקשר, ובונה בית בזוגיות אמיתית; את תסכימי להתעכב מעט במחקר כדי לעשות את הדבר שחשוב יותר ממנו וכדו'. כשאלה יהיו סדרי העדיפויות שלך נראה כי האפשרות הסבירה היא שתצליחי בכך.
אולם, כאמור, זו אפשרות אחת בלבד, ולעולם לא נדע מה היה קורה אילו בחרנו באחרת.
האם הדברים נראים בעינייך?
כל טוב ובשרי לנו שמחות