שאל את הרב

לימודים או מדרשה?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 22/10/13 11:06 יח בחשון התשעד

שאלה

שלום,דבר ראשון ישרכח על האתר המדהים הזה.

אני כרגע בשנת שירות ראשונה ומתחילים לדבר איתנו עד כמה חשוב שנה שניה של שרות,אידיאלים וכו..

אני לקחתי השנה תקן מאתגר וקשה ואני באמת מרגישה שאני תורמת המון,ב"ה. ועוד שנה של שירות אני לא צריכה,אבל אני כן מאוד רוצה שנה מדרשה,אבל ההורים מתנגדים ולא כ"כ(בלשון המעטה)בעד זה שאני יעשה שנה מדרשה אלא מיד אלך ללמוד..ניסיתי להסביר להם שזה חשוב לי ,וזה בונה להמשך החיים,אבל מבחינתם זה חבל וכדי להתחיל ללמוד,להתקדם הלאה,להספיק כמה שיותר..מה אני אמורה לעשות?יש גם עניין של כיבוד הורים?האם לדתכם שנה מדרשה זה חשוב אוו שבאמת כדי להתחיל ללמוד.(ואכשהוא אבא ואמא תמיד צודקים)תודה רבה!

תשובה

שלום לך

את מתארת, בעצם, פער בינך ובין ההורים שלך לגבי שנה הבאה. את מעונינת ללמוד במדרשה, ואילו ההורים שלך מעונינים ש'תתקדמי הלאה'.

קודם כל, חשוב לי להדגיש שהחיים הם [החיים שלך]. אין שום ספק שאת בחורה בוגרת וגדולה, ואת צריכה לקבל את ההחלטות שלך בצורה [עצמאית]. אכן, לעיתים לא פשוט לקבל החלטות שנוגדות את הדעה של הסביבה, אבל חלק מתהליך ההתבגרות הוא לדעת לעשות מה שנכון בעינינו, גם אם אחרים חושבים אחרת.

יחד עם זה, העצמאות צריכה להכיל עוד שלשה מרכיבים חשובים.

המרכיב הראשון הוא - עצמאות [כלכלית]. זכותך המלאה להחליט ללמוד במדרשה, אבל אם ההורים שלך צריכים לממן את זה, והם מתנגדים לכך, זה כבר הרבה יותר בעייתי. למעשה, זה חלק מהרצון של ההורים שלך להתחיל ללמוד - על מנת שתרכשי עצמאות כלכלית בחיים מוקדם ככל האפשר, כך שתוכלי לדאוג לעצמך ולא תצטרכי להזדקק לחסדי אחרים.

המרכיב השני הוא - החלטה מושכלת. אין ספק שמדרשה נותנת המון לחיים. יחד עם זה, צריך [להקשיב] לטענות של ההורים שלך ולחשוב איך את מתיחסת אליהם. זה ברור שההורים לא תמיד צודקים, אבל מצד שני כמעט תמיד הם אומרים טענות [שדורשות התיחסות רצינית]. שנה בחיים היא הרבה זמן, ובגילאים האלו, לעיתים גורמת להבדל גדול.

המרכיב השלישי הוא - כבוד. בהחלטות לגבי החיים שלך, אין ענין של כיבוד הורים, וכאמור, זכותך לעשות כפי הבנתך. יחד עם זה, חשוב לתת להורים הרגשה טובה ומכובדת, שאת חושבת על מה שהם אומרים, שאת לא 'מבטלת' או 'מתעלמת', אלא את לוקחת את זה בחשבון - ויתירה מכך - את מחשיבה אותם ו[מכבדת] אותם.

את עכשיו בגיל מאד 'עדין' מבחינת ההורים. גיל מעבר בין 'ילדות' - שהולכת לפי ההורים כל הזמן, ובין 'בגרות' - שמחליטה באופן עצמאי על דרכיה. חשוב מאד להבין את התחושה של ההורים, ולתת להם את התחושה, שגם אם את עצמאית, הרי שאת עדיין [ילדה שלהם].

חזקי ואמצי, מקוה שהועלתי מעט

טוביה
tsbias1@gmail.com

כתבות נוספות