שאלה
בס''ד
שלום לכבוד הרב
אני בת 28.5 ברוך השם זכיתי לחזור בתשובה לפני שנה שיניתי את כל אורך חיי ולומדת ממש כמו תינוק איך ללכת בדרך החדשה ונהנת מכל רגע.
לבעיה:יש לי אמא שגם חזרה בתשובה ולצערי תולה את תקוותה בשדכנית לגבי זיווגי,יש לי שדכנית מאוד עסוקה אבל היא רבנית איכותית ואני סומכת עליה מאוד שהיא רוצה להוציא אותי לשידוכים רק איכותיים ואני ממתינה בסבלנות גדולה וצפייה אך תולה את אמונתי רק בבורא עולם ויודעת בתמימות שהשם ישלח לי את חתני ב''ה מתי שאני אהיה מוכנה ולא מתי שאני ארצה או אמא תרצה,
אמא רואה דברים אחרת וחושבת שאני ''מסננת'' שידוכים או שהרבנית לא מוציאה אותי מספיק לשידוכים.
אמא מבינה את הקושי במציאת זיווג אבל בחצי שנה האחרונה לוחצת עליי ומגיעה למצבים שהיא בוכה מיאוש ממני אומרת שהיא לא רואה את האור בקצה המנהרה איתי וגורמת לי לעצב קל,אני מבינה מאיפה זה מגיע לה כל היום ברחוב שואלים אותה ''איזה ילדה מדהימה יש לך איך עדיין לא חטפו אותה''היא ביסורים ממני ואני ממנה רבות השיחות שעשיתי איתה ועדיין לא מצליחה לשכנע אותה בדבריי מה לעשות ???
תשובה
בע"ה
לכל אחת יש תפקיד, תפקידה של אמא לדאוג לבת שלה , ותפקידה של הבת להחליט מתי ועם מי להתחתן. לא צריך לראות בזה עימות, למרות שקל להגיע לחיכוך. קבלי את הדברים ברוח טובה, ועשי את מה שביכלתך, סוף סוף גם את מבינה שהגיע הזמן להקים משפחה , לא?