להתפלל מכל הלב

שלום. סליחה על העיכוב בתשובה.
תפילה היא נושא רחב ויש כמה דרכים להגיע לתפילה טובה שיש בה כוונה והבנה. לכן, אני אכתוב רק את מה שעולי בליבי ובדעתי כעת, וגם מדברים שכתבתי בעבר, ולא ארחיב במקורות. אם יהיה צורך במקורות וכדומה, תאמרי לי.

לגבי מחשבות בתפילה. א. לא להתעצבן מזה ולחשוב כמה התפילה שלי גרועה. זה לא עוזר אלא רק מוריד את מצב הרוח. ר´ ישראל בעל שם טוב הקדוש (נקרא לו להלן: הבעש"ט הק´) אמר שכ-ו-ל-ם מתמודדים עם זה, ולא יתכן אדם שסיים לגמרי לעבוד על זה (בעש"ט על התורה, פר´ נוח).ב. אם המחשבה שעולה לי, קשורה לדבר שמעסיק אותי כי אני צריכה להספיק משהו (עבודה, ארגון של משהו, הכנת פעולה וכד´), או שמשהו מעיק עליי (לא הלך לי במבחן, מישהי פגעה בי וכד´) – כדאי לחשוב לעצמי: במקום שהראש שלי יהיה מסובב במחשבות שלא פותרות את הבעיה, בוא ואתפלל על מה שמטריד אותי! עוד מעט כשאגיע למקום המתאים להוספת בקשות אישיות (למשל ב´שומע תפילה´ לפני "כי אתה שומע תפילת כל פה") – אבקש על כל דבר שמטריד אותי.
ואם מדובר בדבר קטן, ונדמה לי שלא מתאים לבקש מהקב"ה דבר פעוט שכזה – זו מחשבה שגויה! משום שכל בקשה, יוצרת קשר עם ה´. במקום להתמודד לבד עם הבעיה, אני משתפת אותו. אני גם מראה לעצמי ולה´ את זה שאני בוטחת בו שהוא זה שיכול להושיע ולעזור – ולכן אני פונה אליו בכל בעיה.
ג. אם פתאום מצאתי את עצמי חושב על המון דברים אחרים, וכבר עבר חלק גדול מהתפילה – לא לחשוב שהתפילה הזאת כבר ´אבודה´. החפץ חיים כתב משל, שבחורה מכרה פירות בשוק, ופתאום בא בריון אחד והתחיל לחטוף מפירותיה. היא נותרה המומה, עד שבא עובר אורח ואמר לה: למה את עומדת מן הצד? תחטפי גם את כמה פירות! כלומר במקום לוותר לגמרי, אני יכולה להחליט: אם היצר סחב אותי לכל מיני מחשבות, גם אני ´אחטוף´ כמה ברכות שלפחות בהם אכוון, וזה יתן ערך לתפילה שלי.
ד. דבר שיכול לחבר אותי מאוד לתפילה, וממילא יבואו פחות מחשבות אחרות – זה למצוא את עצמי בנוסח הקבוע של התפילה. זה לא ייאמן כמה הברכות יכולות ליגוע בי. אין פגם בדבר הזה, וכמו שכתב ה"שפת אמת" על תפילת ראש השנה שבה אומרים "וכל הרשעה כולה כעשן תכלה" – שלא לכוון רק על הרשעה העולמית, ועל הרשעים, אלא על היצר הרע שבתוכי, על המצבים שבהם אני נמשך אל הרע. אותו דבר בשאר התפילה – ב"חונן הדעת" אפשר לחשוב על דברים שאני מתלבטת וצריכה סייעתא דשמיא להחליט לגביהם. וגם על דברים שאני לומדת ורוצה להבין אותם היטב. ב"השיבנו" לחשוב על הרצון להיות קרובה יותר לה´, להרגיש אותו איתי בכל מצב. ב"ראה נא בעוניינו וריבה ריבנו" לחשוב על כל מי שאני מכירה (כולל אותי...) שנמצא באיזו צרה (כספית, משפחתית וכד´) ולכוון שתהיה לו גאולה מבעייתו. וכן הלאה.

2-3. לגבי נוסח. אנחנו לא תמיד שמים לב מספיק, מה באמת אנחנו רוצים. אם אדם יתפלל רק מליבו ,לפעמים הוא יבקש רק שיהיה לו עוד כסף, הצלחה בחברה, הצלחה בלימודים, שהמתחרה שלו יפשוט את הרגל וכד´. ומה עם רפואה לכל החולים, ותשובה כל כולם אל ה´, וגאולה ובנין בית המקדש שירוממו את העולם למדרגה הרבה יותר גבוהה וטובה מהיום?
לכן באו חכמים ותיקנו נוסח של תפילה, אבל זה לא נוסח זר, זה לא רצונות של מישהו אחר. חז"ל בחוכמתם ביטאו כאן את מה שכל נשמה רוצה. כל אדם בפנים רוצה את הדברים הנכונים והטובים האלה. לכן כשניגשים לתפילה, כדאי לחשוב איך שהבקשות וההודאות שבתפילה הן באמת נכונות גם אצלי (כמו שהזכרנו לעיל).
אחד מגדולי המקובלים, רבי חיים ויטאל, אמר שאת נוסח התפילה קבעו 120 אנשי כנסת הגדולה, שהיו חכמים וצדיקים בדרגות עצומות. היו ביניהם כמה נביאים (!!) שהיו בקשר ישיר עם ה´. הם הכניסו עומקי עומקים בנוסח הרגיל הזה של התפילה. לכן איננו רוצים לשנות את הנוסח של התפילה.
ניתן להביא סיבות נוספות לנוסח של התפילה. הרבה בני אדם לא יודעים כיצד לדבר עם ה´ ולבטא את ההודאה שלהם ובקשותיהם. הם יעמדו מול ה´ ולא יֵדעו מה לומר. באו חכמים ונתנו לכל אחד פתח כיצד לדבר עם ה´.
וכן יש משהו מאוד מאחד ומשותף, כשכל עם ישראל בכל העולם כולו, בארה"ב ובאפריקה ובמזרח – אומרים את אותה תפילה. להרחבה בענין התפילה תוכלי לעיין במאמר "מלב אל לב" באתר של חברים מקשיבים

מועיל מאוד גם ללמוד קצת על התפילה. 5 דקות ביום יעשו שינוי של ממש. יש היום ספרים מצוינים, בשפה פשוטה, על התפילה. למשל ספר "תפילת עמך" של הרב שלמה אבינר. חלק מהספרים עוסקים במשמעות העקרונית של התפילה – למה היא חשובה, מה היא נותנת לנו ולעולם כולו, איך התפילה משנה את המציאות, מה המטרה של ברכות השחר, ושל פסוקי דזמרה, ושל תפילה העמידה וכו´. למשל בספר "אמונות" של הרב הס.
וחלק מהם עוסקים בפירוש של המילים שאנחנו אומרים בתפילה. למשל יש סידור שנקרא "יסוד מלכות", שמתחת לכל מילה יש פירוש במילים פשוטות, וכך אפשר להתפלל ותוך כדי כך להתרכז ולהבין את המילים.
אחרי שלומדים על הערך והחשיבות של התפילה, ואז באים להתפלל – התפילה נראית אחרת לגמרי ופתאום מוצאים בה טעם, ומרגישים אפילו צורך אישי להתפלל, אפילו אם עדיין לא מכוונים במאה אחוז של הזמן.

4. לגבי תפילה שלא נענית – הבאתי להלן מאמר שבו יש התיחסות לזה. אוסיף נקודה אחת: אם אני התפללתי כמה זמן על מישהו בצרה – קשה שלא לראות איך זה שינה אותי (גם אם אותו אדם בסוף מת ח"ו וכד´). אני יצאתי מהקונכיה הפרטית שלי, והיה אכפת לי ממישהו אחר. האכפתיות הזאת, אהבת ישראל הזאת, נחרטת בתוך הלב ואותה אי-אפשר לקחת ממך. אם למשל אני מתפללת כל יום על גלעד שליט ויהונתן פולארד (שבעזרת ה´ ישוחררו בקרוב) – חוץ ממה שזה עוזר להם, זה כ"כ עושה אותי אדם גדול וטוב יותר, מאשר אם לא הייתי מתפללת עליהם בכלל.

5. לגבי תפילה יומיומית. אם מצליחים להגיע אפילו 2 דקות לפני התפילה, ולעשות ´עצירה´ קטנה, זה מאוד מועיל. אפילו אם לא חושבים על כלום, אלא רק ´מתנקים´ משטף של מחשבות ומשימות, זה כבר טוב. אפשר גם לחשוב איזה דברים מטרידים אותי ואני רוצה בתפילה עכשיו לבקש עליהם. אפשר לחשוב כמה טוב ה´ שנותן לי אפשרות לדבר איתו ישירות בלי מתווכחים, בגוף ראשון ("ברוך אתה ה´" – אתה עומד מולי ומקשיב). אם אני מתפללת לבד זה בטח אפשרי, כי אני לא תלויה במנין שיש לו שעה קבועה. גם אם יש לי הגבלת זמן כי עליי ללכת עוד מעט ללימודים וכד´, עדיף ´לבזבז´ 2 דקות כאלה מתוך זמן התפילה, כדי ששאר התפילה תיראה הרבה יותר טוב.
בנוסף, אפשר להיזכר לפני התפילה, או באמצע התפילה כשקשה לכוון – בסיטואציה שהיתה לי פעם, שבה היתה תפילה ממש טובה וקרובה לה´. אולי בראש השנה או בנעילה של יום כיפור. אולי בכותל או במערת המכפלה. אולי בעת צרה גדולה שבכיתי לה´ מקירות ליבי. להיזכר ממש ברגע הזה, לדמיין אותו – איפה זה היה, מה אמרתי שם וכו´. וכך זה יחבר אותי לאותו מקום בתוכי, שיכול להיות כ"כ קרוב לה´ וכבר הספקתי לשכוח ממנו, ואז גם התפילה השגרתית הזו יכולה להיות מהלב, ממקום קרוב יותר לה´. יש דיסק של עמית קדם, שבו הוא עושה דמיון מודרך על התפילה, בצורה מצויינת. ממנו לקחתי את הרעיון הנ"ל.
דבר שקשור לשאלה זו, הוא מה שכתבנו לעיל, שאם אני מפרש את הנוסח של התפילה על דברים שנוגעים בי ממש – יהיה לי קל לכוון.
דבר אחרון: כדאי ממש להקדיש כמה דקות ביום (אפשר להתחיל מ-2 דקות) לדבר עם ה´ שלא בזמן התפילות. בלשון ברסלב – התבודדות. אך אין צריך יער ועצים בדווקא. אפשר לעשות זאת בחדר שלי. או אפילו באמצע הליכה לבד לאוטובוס, להחליט ששתי דקות אשאיר את הפלאפון בכיס, ואדבר עם ה´. אגיד לו תודה על מה שטוב לי היום. תודה ה´ שעשית מזג אויר יפה כזה. תודה שהמבחן עבר בקלות. אבקש ממנו שיעזור לי. אנא ה´ תעזור לי ב...
חוץ מהתועלת המיוחדת בעצם הדיבור הזה עם אבא שבשמים, זה גם פותח את הלב ויוצר קירבה ביני ובין ה´. ואז גם בתפילות הקבועות, הלב כבר יהיה פתוח יותר. בדוק ומנוסה.


6. כדאי להתפלל גם כשלא מכוונים. למה? כי עצם זה שאני משקיעה זמן מסויים להתפלל, מראה שהקשר עם ה´ חשוב לי. וגם מבטא את זה שאני מאמינה שה´ הוא הכתובת לבקשות והוא זה שיכול לשנות דברים בעולם. זה מחזק את הביטחון בה´.
בנוסף, הבעש"ט הק´ אמר שגם אם יש אלף תפילות ללא כוונה, אך אחת מתוכן היתה פתאום עם כוונה טובה – כל התפילות היו שוות, כדי לזכות לתפילה הטובה הזאת. אך אם לא הייתי מתפללת בכלל כשקשה לי לכוון – הייתי מפספסת גם את התפילה הטובה הזו.
ויש דבר עמוק יותר: אם תבוא אח"כ, ביום מסויים, תפילה אחת טובה, מהלב – היא מעלה איתה למעלה את כל שאר התפילות שהיו ללא כוונה. וזה דבר שצריך כנראה להעמיק חקר כדי להבין אותו.