להתנתק מחברות

שואלת יקרה!
שמחה שהשינוי שחל בך הוא כלפי מעלה, כלפי התקדמות בעבודת ה´.
בעבודת ה´ אכן יש קשיים. לא הכל הולך חלק. אבל יפה מאד שאת דבקת במטרה. מאחלת לך מכל הלב שתצליחי, תתמידי ולא תתיאשי, תזכי תמיד לזכור את המטרה, גם אם הסביבה משדרת כיוון אחר.
"או חברותא או מיתותא"-האדם לא יכול ללא חברה, אבל כשהחברה מושכת לכיוון הפוך מהשאיפה אפשר לצאת מאד מתוסכלים.
אי אפשר להתעלם מאנשים, אבל בהחלט אפשר לבנות ולחזק קשרים עם אנשים שעושים טוב לנשמה שלך (תרתי משמע)...
והחברות שאלוקים לא כל כך "בראש שלהן"? לאט לאט מכורח המציאות יהיה לכם פחות מה לדבר, פחות נושאים משותפים. הקשר יהפוך לרופף, כך דרך העולם.

תכנסי לנעלי חברותיך ותחשבי האם היית מקשיבה? לאו דווקא להטפות, אלא ממבט של "תקשיבו לי, אני יודעת...".
נכון, קשה לראות אנשים טועים ושוגים ואין בידך להושיע.
הדרך הטובה ביותר להשפיע היא לתת דוגמא אישית. האדם צריך לדאוג לעתידו הרוחני לפני שדואג לשל האחרים, מהחשבון הפשוט שאם ידאג להם יותר ממנו, הוא יקרוס והם אחריו...

אבל בתחום התפילה הכל פתוח, תמיד אפשר להתפלל עליהם, לקבל קבלות בשבילם.
בהתחלה כשמגלים משהו חדש מתלהבים ורוצים להראות לכולם, אבל האם כולם מעונינים? פתוחים לשמוע?

אנלוגיה מעניינת:
קמח שאינו מלא אינו בריא, איך תצליחי לשכנע אחרים שיעברו לקמח מלא? אני זוכרת את המבטים המוזרים מצד החברות על הסנדוויץ, אבל מתרגלים...

אם אנו בטוחים בדרך שלנו אין צורך להוכחות לאחרים.
אני לא הצלחתי לסחוף כמויות של אנשים אחרי, לא מחוסר כושר שכנוע, יש סיבות אחרות: הרגלים, מחיר וכו´.
המסקנה שהסקתי אז: להטיף ולתת הרצאות לא מועיל, עם כל הבטחון בדרך...

הרבה הצלחה לך ולכל חברותיך!
רעות.