להתמודד

שאלה

שלום כבוד הרב,שבוע מצויין אי"ה!

אפתח בתודה רבה על הזמן והעיסוק בהוראת הדרך הנכונה לרבים.. יישר כח.

ובכן,כרגע אני בת שירות לאומי,בת 19 סך הכל, העוסקת כל היום בבעיות רבות וקשות יום של ילדים במצוקה באחד מכפרי הנוער הקשים.

אך לא על בעיות השירות בצוני לעסוק ולשאול, כי אם בהשלכות של זמן השירות על חיי בנושא בינו לבינה.

במשך התיכון היה לי חבר ונפלנו מס פעמים ועל כן נפרדנו מכיוון ששנינו רצינו להתחזק וזה לא התאפשר באותו הזמן להמשיך כך.

ומאז מידי פעם נפגשנו ודיברנו.

אך לצערנו,היו פעמים בהם נפלנו שוב. ועל כן דנו בהאם זה נכון להיפגש.. וההחלטה הראשונה היתה -לא. וניסינו באמת לא להתראות/לדבר..

אך הדבר לא הצליח ועל כן החלטנו שאכן הפתרון הוא אולי להתראות אך אף פעם לא לבדנו, תמיד תמיד עם עוד אנשים ואף פעם לא להשאר שנינו לבד.ואז נוצר מצב שבין כה וכה לא יצא לנו להיפגש אז המעטנו בטלפונים וכמעט שהצלחנו על פי הדרך של לא להתראות כלל. אך לאחר תקופה ארוכה של כשלושה חודשים שלו במכינה ושלי בשירות ולאחר שנודע לשנינו כי שנינו עלינו ב"ה והתחזקנו מביחנה רוחנית ואמונית, נתקלנו זה בזו בהפגנה. ולאחר מכן נפגשנו. וכמעט נוצר מצב בו נגענו אך לפני שנפלנו , ב"ה הצלחנו להקים עצמנו מן היצר הרע.. ושבנו לדבר על כך,

ודובר כי המצב דומה לילד שלא מצליח לעמוד בפני ממתק אז הוריו מונעים הממתק ממנו כי זה אינו מייטיב עימו אך כאשר יראה הילד ממתק במקום/זמן אחר יישר יקח הממתק מכיוון שרק התעלמו מן הבעיה ולא פתרו אותה.

ולכן אמרנו כי אין זה פתרון לא להתראות ושכן עלינו להתראות אך לשמור על עצמנו אך כפי שידוע שאין אפטרופוס לעריות ועל כן בעייתי הדבר.

ובכן, לבסוף הצענו כי מעתה והלאה נלמד הלכות הקשורות לדבר וכך נעלה יחד. אך מכיוון שיוצא לנו להתראות פעם בשבועיים או אף פעמים רבות רק פעם בחודש, נלמד במקביל ספרים יחדיו, הוא במקומו ואני במקומי.

שאלתי,כבוד הרב, האם מצאנו את הפתרון הנכון?

או האם אנחנו סתם מקלים ראש ודואגים לנוחיותנו?

הוא אדם מאוד חשוב לי. ואולי לפעמים אני תוהה אם זה הינו קשר שלמטרת חתונה ולא תמיד אני בטוחה שכך,כי הרבה מבדיל ביננו..

אני רוצה להגיע לידי מצב שבו לא אפול. שבו למרות האהבה הרבה אליו אגיע להבנה כי אינו האדם שלדעתי בת הקול אמרה 40 יום לפני הולדתי.

חשוב לי לציין, כי ייתכן וכל זה בהשפעת הקשיים בשירו

תשובה