שאלה
שלום כבוד הרב!
אשמח אם תוכל לעזור לי תודה רבה!!
כשאני אומרת סליחות בחודש אלול אני מרגישה שזה לא אמיתי.
כי השנה הייתה לי שנה קשה בה למדתי לקחת הכל לאט לאט (במצוות).
ובסליחות אני כל הזמן אומרת סליחה על החטאים שלי, אבל ההפך, אני הכי שלמה איתם בעולם.
עם כמה שזה אבסורד זה טוב לי לחטוא עכשיו.
כי אני מרגישה שאני לא יכולה לקבל על עצמי את הדברים האלה בדרגה שלי עכשיו.
חוץ מ'זה, אני כל הזמן בחשבון נפש, זה טוב לי לעשות\זה לא טוב לי.. כי אם אני אעשה המון דברים בבת אחת אני אבעט בהכל.
אז על מה אני אומרת סליחה? על שלא השתמשתי בכוחות שה' נתן לי כדי לעבוד אותו? הכל לטובה, כנראה שאני עדיין לא צריכה להשתמש.
אשמח לעזרה.
תשובה
גם אם עדיין אינך מקבלת הכל, ויש דברים שאת עושה ויודעת שאינם טובים, מבחינת הדרכת התורה, זה נחשב חטא, ואת צריכה לדעת שאת בדרך , לאט או מהר, אבל בדרך, אל הקיום השלם.
המצב הגרוע הוא כאשר אדם חושב שמה שהוא עושה זה בסדר, זה לא נכון , זה לא בסדר, גם אם אני במצבי הנפשי העכשווי נאלץ לעשותו בינתיים, אני מצטער על כך, אבל עושה מחוסר ברירה, כי כך הדריך אותי המדריך או הרב.
זה בדיוק כמו תרופה, מי שחושב שתרופה היא דבר טוב, יש לו טעות איומה, היא טובה כרגע כי אני חולה, אבל שאיפתי היא למצב שבו אהיה בריא , ולא אצטרך תרופות.
בסליחות - אנחנו מקיימים מצות "תשובה". החלק הראשון הוא ההכרה בחטא - לדעת שזה חטא, וזה חיסרון בי אם אני עדיין עושה זאת ולא משנה למה.
השלב השני הוא עזיבת החטא. ההחלטה שלא לעשות את זה יותר לעולם,. יתכן שאת נמצאת בשלב הזה, שבו את מרגישהה שבחלק מהדברים את כבר מסוגלת לעזוב ובחלק לא, נניח שזה באמת טוב ואת מתקדמת באופן שהוא טוב לך, אבל זה לא סותר את החלק הראשון של ההכרה בכך שזה חטא.
החלק השלישי הוא לעשות את הנכון והטוב ולהתייצב על דרך המלך באופן נקי ושלם. זה נכון ביחס לכל מעשה והנהגה בפניעצמו וביחס למכלול השלם. במה שכבר הצלחת - מה טוב, ובמה שעדיין לא- בע"ה גם זה יגיע.