שאלה
שלום. אני בת 16 ואני באה מבית דתי פתוח. אני הולכת עם חולצות וחצאיות קצרות... לפני חודש הייתי בסמינריון התחזקות והחלטתי שאני מתחילה ללכת עם חצאיות ארוכות. אז קניתי, ואני מתחילה ללכת איתן, אבל אני עדיין מרגישה שיש לי קושי עם הענין כי אני באמת לפעמים חושבת שזה הרבה יותר יפה חצאיות קצרות.. ולפעמים הערסים של השכונה יורדים עלי בקטע של הארוך שזה בכלל מוריד את המצברוח... ואני אשמח מאד אם תעזרו להמשיך ללכת עם ההחלטה שלי.. תודה רבה!
תשובה
שלום לתותחית!!
אני קוראת את השאלה שלך ושואלת את עצמי מי צריך חיזוק היא או אני? איזה אמיצה!!
אז עבר הרבה זמן מאז ששלחת לנו את השאלה ועד שהנה אני יושבת לענות לך, אני מניחה שבזמן הזה קרו דברים וצברת ניסיון בהתמודדות, אבל בכל זאת אני מביאה לפנייך את דברי הדלים.
השאלה שלך הזכירה לי איזה קטע שפעם הבאתי לחניכות שלי והולך איתי כל שנה בחודש אלול לקראת השנה החדשה.
" אני שומע שוב ושוב את הערה הלחשנית,
תראו איך הוא השתנה בישיבה,
מסכן, נשרף הבחור!
למה הדבר דומה?
לבחור שמן שמאס בגופו הרכרוכי והמגושם,
הוא מתחיל לרוץ בערבים,
להרים משקולות,
עושה דיאטה
אוכל מאכלים מזינים,
והנה לפתע לאחר חצי שנה,
הוא מגלה שגופו מתחסן.
שריריו תפחו, כרסו נעלמה,
יציבותו השתפרה
והוא מרגיש שהוא מאושר.
והנה לפתע אומרים לו:
תראה אולי אתה בריא יותר ויפה יותר,
אבל מה השתנת, חבל!
טיפשים! זו הרי המטרה,
להשתנות, לא להישאר במצב הקודם,
אלא להמשיך הלאה, להתעלות!
אין דבר בטבע שאינו משתנה,
לא קיים דבר חי שאינו מתפתח.
אדם שאינו מתפתח למעשה הוא מת!"
להחליט להשתנות זה אחד ההחלטות הכי קשות שקיימות.
בבת אחת אתה צריך להתמודד בכמה חזיתות; מול עצמך- לשנות את מה שהיית רגיל עד היום לעשות למשהו אחר, להדחיק את המחשבות הלא טובות שאומרות לך "אתה בחיים לא תשתנה, אתה כבר 16 ככה", המאמץ הכרוך בשינוי עצמו. ומול החברה שלפעמים אומרת בקול את כל מחשבותייך הלא טובות-
"יאללה, על מי את עובדת? עוד שבועיים את נשברת וחוזרת לחצאיות הקצרות" כל מיני אמירות מקנאות שמטרתן רק להקניט ולהחליש, את בטח יכולה להשלים לבד מהמאגר שלך.
חשבתי על כמה טיפים שיכולים לעזור.
דבר ראשון- תזכירי לעצמך שהכח הכי גדול הוא כוח ההרגל. משהי פתאום עושה תספרת חדשה ויוצאת דופן, במשך שבוע, שבועיים, גג חודש יגידו לה "תתחדשי" או יעירו לה עליה ואח"כ זה עובר, החברה מתרגלת ולא רואה את זה יותר. בחברה מה שלא חדש לא מעניין!! עוד כמה זמן החצאיות הארוכות שלך לא יענינו אותם, כי משה יעשה בחצי ראש קרחת..
זה גם טיפ לעצמך, שקשה לך מול עצמך, הזמן עושה את שלו, גם את תתרגלי.
תשקיעי בחצאיות שאת קונה שתרגישי בהם הכי יפה בעולם והכי בנח! שיהיה לך שווה להיות "דוסית"!
דבר שני, תתפללי!
תתפללי שה´ ייתן לך כח להיות צנועה, לא לפחד ולא להיחלש מאמירות מקניטות של החברה, את מצידך תנסי לחזק בחברה דברים טובים הקיימים בהם, להחמיא להעיר הערות טובות. שהחברה תקבל ממך את השדר שאת טובה ונעים להם איתך.
תצ´פרי את עצמך בדברים אחרים, תקני לעצמך איזה משהו קטן אחרי תקופה שאת מצליחה ללכת עם חצאיות ארוכות ולא לשים על הערות שלהם.
שיהיה בהצלחה!
מורידה בפנייך את הכובע!
תמיד את מוזמנת לפנות אליי למייל האישי שלי.
תמר
Tomight100@gmail.com