שאלה
בס"ד
לכבוד הרב:
רציתי להפנות אליך שאלה בנוגע לכל מה שקרה בעמונה. מה עלינו לעשות- האם להיאבק וכביכול להילחם כדי להראות שאכפת לנו אך בכך ליצור שנאת אחים ומלחמת אחים? או האם עלינו לוותר ולתת לפשע הזה להתרחש- לתת ליהודי לפנות כרצונו שטחים מא"י הקדושה?
כי איך אפשר ללכת להיאחז באדמותינו, וכאשר יסמנ"יק תוקף אותך לא להחזיר?!
תשובה
בע"ה
שלום רב,
בודאי שעלינו לעשות כל מה שניתן כדי לשמור על הארץ שהקב"ה נתן לנו ולא לתת אותה לגויים ולשונאי ישראל. גם לא נאמין למי שמנסה להחליש את האחיזה בארץ בשם החוק כביכול, וחובתינו למנוע את הישנות הבזיון העצום של מה שקרה בקיץ.
עם זאת , כל מה שקשור לאלימות ופגיעה ביהודי, לא משנה מיהו ומה תפקידו, גם היא חשובה מאד, הן משום "ואהבת לרעך כמוך" והאלימות כידוע רק מגבירה ומלבה שנאה שלא קל אח"כ להתנקות ממנה, וגם משום שהמאבק האמיתי והחשוב ייותר הוא עדיין מול האויב החיצוני וכל סכסוך פנימי רק מחליש את האחדות שכל כך תהיה חסרה כאשר נצטרך לעמוד מולם. (בשום אופן אינני מקבל את ה"סמוך" שבמידה ונצטרך כולם יתגייסו ויהיה בסדר.)
עד כאן לגבי האחריות למנוע מראש תופעות כמו שהיו בעמונה , בעיקר מצד השוטרים, וצריך לזכור שגם כשרק צד אחד מתנהג באלימות - שני הצדדים נפגעים בחיידק השנאה.
אבל מה לעשות כשלא הצלחנו למנוע מראש, למרות כל הנסיונות? אני חושב שאז הבים צריכים להיות בשטח ולנהל מערכה עיקשת עם שיניים קפוצות וכמה שפחות אלימות מצידנו, ( אמנם מותר על פי דין להכות חזרה את מי שמכה אותך ללא הצדקה, גם אם הוא שוטר, אבל נראה שחכם יותר לא חלעשות זאת כי הכוחות הרי לא שווים ועדיף להכות אותו בחזרה בבית המשפט או בצבור ובחברה כפי שמנסים עכשיו לעשות בעזרת כל התמונות וכד')
הבנות צריכות להיות עורף שנותן גבוי חזק מאד לבנים, הן בסיוע בתקשורת, משפט, אוכל ומים, ארגון, ודאגה לכך שכולם יוכלו להגיע. "כל כבודה בת מלך פנימה " ובכל מצב שאין הכרח שבנות תהיינה בקו האלימות הראשון - צריכות לעסוק בדברים האחרים שבלעדם אין טעם להזעיק את הצבור.
אני מקווה שאחרי עמונה לא יהיה עוד צורך בזה ואולי אולי ייפתח לכולנו הראש בענין זה.
בברכה, אליעזר