לא שוכחת..

שאלה

בס"ד ובהשתדלותנו

כבוד הרב שלום רב,

הסיפור שלי הוא כזה: הייתי בקשר עם מישהו קרוב לשנה..בקושי התראינו (כך שלא היו בעיות של יחוד או נגיעה), והקשר התבסס על הכרות משיחות במסנג'ר וטלפון..

היינו בקשר מעולה ודיברנו על דברים חשובים (ואני לא מציינת את זה כדי שכל העניין ישמע בסדר אלא כי באמת זה היה המצב!)

ואחרי תקופה די קצרה הגענו להבנה שהקשר יכול להמשך רק אם זה יוביל לחתונה בסופו של דבר!

ובאמת חשבנו שזה יעבוד.. ואז אחרי כמעט שנה (אחרי שבמהלך השנה ניתקנו מספר פעמים את הקשר וחזרנו..) אני החלטתי שהכי כדאי שננתק את הקשר.. (לא ציינתי שאנחנו בכיתה י"א..הקשר התחיל מסוף כיתה י')

ובאמת שאני חושבת שזו הייתה ההחלטה הכי נכונה לעשות נכון לעכשיו ואני שלמה איתה..

ניתקנו סופית את הקשר לפני קרוב לחודשיים אולי קצת יותר (אני יודעת שזה קצת יחסית, אבל ההתמודדות היא יומיומית..!! וזה קשהה)

ולא עבר יום אחד בלי שחשבתי עליו.. אני יודעת שזה נשמע פתטי קיטצ'י או כל מה שיגידו, ניסיתי להתעלם וניסיתי להדחיק...

אני לא כפייתית או משהו, וגם לא מתחרטת, אבל הבעיה היא שיש בסביבה שלי יותר מידי דברים שמזכירים לי אותו.. לדוג'- אחותו לומדת באולפנה שאני לומדת בה כך שיוצא לי לפגוש אותה הרבה.. נושאי השיחה שלנו והדיונים למינהם היו על דברים של היומיום.. (לדוג': הדרכה בבני עקיבא..) כך שהרבה דברים מאותן שיחות צפים מולי ממש בכל יום..וזה מזכיר אותו..

ברור לי שעד לסוף השמינית אני לא מעוניינת להתחיל קשר.. כך שלחזור לקשר איתו לא בא בחשבון בכלל.. ועד אז, אין לדעת אם כל אחד יפנה לדרכו.. אז איך אוכל להמשיך הלאה?

תודה רבה על העזרה..

תשובה