לא נכנס לי הענין של הדת

שלום לך.
קודם כל, לפני התשובה, אני רוצה לומר לך כל הכבוד. כפי שאכתוב לך עוד מעט, את נמצאת במציאות לא פשוטה בכלל ומה שאת מתארת נשמע כמו מלחמה קשה שאת עומדת בה, נכון לעכשיו, בכבוד, אז באמת כל הכבוד.
הזכרת בשאלה שלך שני עניינים בצורה די ברורה. הראשון היה קושי של חיבור לעולם החיים הדתי. כאילו יש את החיים ה´אמיתיים´ ויש איזה עול, משהו מבחוץ שהוא ממש לא את ואת לא בדיוק מבינה מה הקשר ביניכים. השני היה החברה שמסביבך שאיננה שומרת תורה ומצוות.
את ממש לא הבודדה במערכה הזו, למרות שאת אכן בודדה במקום הפרטי שלך. רבות מאוד השאלות שמגיעות אלינו בשני התחומים האלה, והרבה פעמים הן כרוכות זו בזו.
יש באדם כמה רבדים, אחד לפנים מהשני. לפעמים אנחנו רוצים דבר אחד אבל בצורה עמוקה יותר רוצים דבר אחר. לדוגמא: אני רוצה לפעמים לזרוק משהו ולשבור אותו מרוב עצבים, אבל אני גם רוצה להיות אדם מוסרי ששולט בעצמי. המטרה שלנו היא תמיד שהרצון שהוא יותר אמיתי, יותר מתוקן, יהיה הרצון השולט.
את נמצאת במלחמה בין רצון אחד שהוא חשוב וטוב, והוא הרצון להיות בחברה, להיות מעורבת איתה, חלק ממנה. זה רצון מאוד חשוב וטוב.

אבל הוא נתקל בבעיה.

כי החברה גורמת שרצונות שהם רצונות ´נמוכים´ יתחזקו בתוכך.
את מתארת מלחמה על התחברות לעולם התורה והמצוות. עצם השאלה שלך מעידה על רצון כזה. כל אחד עובר הלך כזה, בעוצמה כזו או אחרת, בצורה כזו או אחרת ובגיל כזה או אחר. אצלך ישנו קושי נוסף שבמקרים אחרים לפעמים איננו והוא הקושי החברתי.
לומר לך שזה קל?
לא אשקר. גם לי היה ניסיון בהתמודדות עם חברה ולא אומר לך שזה קל. זה לא יהיה נכון ולא יפה.
אבל אני כן יכול לומר לך שזה כדאי.
כי החיים בעלי האמונה הם טובים יותר לטווח הארוך, ואני אומר את זה לא רק מהניסיון האישי שלי אלא מעשרות שיחות עם אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות ואומרים בפה מלא שהם מקנאים במשפחות הדתיות, בצורה שהילדים מכבדים את ההורים, בצורה המסודרת של ערכי חיים ואידאלים, בתוכן החיים שממלא אותם, ´אבל מה נעשה? לנו אין כוח´. כל כך הרבה אנשים אומרים את זה. צריך כוח בשביל לחיות לטווח ארוך, בשביל לשאוב היום כוחות מהידיעה שאני צובר לעתיד. זה כמו אדם שחוסך בבנק וחי עם פחות כרגע והשכן שלו מגיע הביתה במכונית חדשה, לדשא הגדול והרטוב שיש עליו כמה מתקני כושר. . .
זה לא קל. יש איזו צביטה בלב. אבל זה שווה.
כתבתי רק על השלב הראשון. ישנם גם שלבים מאוחרים יותר, שבהם מגלים שבאמת כבר עכשיו יותר כיף לאדם שומר תורה ומצוות כי הוא מוצא הנאות עדינות יותר, שמי שהחיים שלו ´מחוספסים´ מפספס, כי הוא מוצא בעצמו נקודות והנאות שאדם ששוחק את עצמו ולא יודע מתי לעצור מאבד ולא מסוגל בכלל לחוש, כי הוא יודע שלחיים יש מטרה, יש להם ערך, וממילא הוא גם יודע לא לתת את עצמו עבור כל דבר זול, לשמור את עצמו לדברים טובים יותר, למלא את החיים בדברים טובים יותר.
אבל זה השלב השני. הוא נכון ואמיתי, אבל אפילו בשביל השלב הראשון, בשביל העתיד שלך, שווה לך להילחם עכשיו.
איך אומר השיר? נכון זה קשה, אבל זה כדאי.

מה לעשות בפועל מבחינה חברתית? לא תיארת לי איפה את גרה, בת כמה את, מה האפשרויות שעומדות בפנייך וכל מיני פרטים אחרים חשובים. אולי כי לא רצית לפרט ואולי כי לא הבנת את חשיבות העניין. בכל מקרה, אם את רוצה אז אני כאן.
אני בטוח שיש כאן באתר גם הרבה תשובות אחרות עם נושאים קרובים ומילים של משיבים אחרים שתוכלנה לעזור לך. את מוזמנת לחפש.
ועוד משהו – לפעמים יש לנו רגעי חולשה שבהם אנחנו צריכים עידוד. קורה שאנחנו יודעים את התשובה, אבל רוצים לשמוע אותה עוד פעם, להתחזק. אל תתביישי, בשביל זה אנחנו כאן. . .
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il