שאלה
בסייעתא דשמיא ובהשתדלותנו.
שלום, קודם כל ממש יישר כוח על עבודת קודש שפועלת כאן!
אז ככה, אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי, אני כבר נגעלת מעצמי!
אני כבר לא לומדת, לא מתפללת כמו שצריך, לא מתנהגת יפה להורים, למורים ולחברות. מפסיקה לשקר!!
מה אני יעשה אם עצמי? איך אני יכולה להיפטר מזה?!
אני באמת רוצה להשתפר ולהתקרב להקב"ה אך תקועה. כמה ניסיתי, כמה התפללתי, כמה ביקשתי..!! אני באמת מרגישה שכלווווווווווווווווום לא עוזר.. אני כ"כ רוצה להתקרב להקב"ה אך תקועה..
אני ממש אשמח אם תעזרו לי בהקדם. תודה רבה!
יומבורך..:-)
תשובה
איזה סיוט. ההרגשה הכי מבאסת בעולם זה שאת רוצה לשנות משהו ואת לא מצליחה.
ההרגשה הכי משמחת לעומת זאת, זה הסיפוק שאת כן מצליחה להתקדם במשהו.
את מחפשת איך לשנות את מה שאת לא אוהבת, את לא משלימה עם מצב שלא נראה לך, ואת באמת רוצה להשתפר ולהתקרב. אז מגעילה? לא בדיוק נשמע כמו ההגדרה המתאימה.
וכבר אין לך סיבה להיגעל מעצמך או להרגיש תקועה. מש"ל.
מה שכן, את צריכה למצוא את שביל האבנים הצהובות שלך, שיוביל אותך למקום בו את רוצה להיות.
איך עושים את זה? איך מתקדמים שלא מוצאים נתיב?
יש סיפור על תלמיד שבא לרב שלו ואמר לו שהוא כל כך לא אוהב את עצמו והוא חייב להשתנות,
והוא ממש לא יודע מאיפה להתחיל, שאל אותו הרב: "האם אתה היד שלך?"
"בוודאי" ענה התלמיד,
"האם אתה המכונית שלך?"
התלמיד לא הבין כל כך את השאלה, אז הרב חזר עליה, "האם אתה המכונית שלך?"
והוא ענה לו - כמובן שאני לא המכונית שלי, המכונית זה המכונית ואני זה אני.
"אז, האם אתה היד שלך?"
"כן", ענה התלמיד, "היא חלק ממני!"
זה לא מה ששאלתי! – אמר הרב - שאלתי האם אתה היד, לא האם היד שלך היא חלק ממך, שזה הרי ברור,
´אם ככה אז אני לא היד שלי´ ענה התלמיד בחצי היסוס מבלי להבין עדיין לאן הרב רוצה להגיע.
תוך שהוא מבחין במבוכתו הקלה של תלמידו, חייך הרב ושאל שאלה נוספת:
המכונית היא ההגה שלה או הפנס הימיני שלה או הדלק שלה?
- כמובן שלא, כל אלה מרכיבים את המכונית.
נכון מאוד אמר הרב, כל אלה מרכיבים את המכונית! אבל לא המכונית,
המכונית היא משהו הרבה מעבר לכל אלה. השלם שווה יותר מסכום חלקיו!
-"אז איך זה מתקשר אלי?" שאל התלמיד בצדק..
"האם אתה אוהב את עצמך?" הרב שאל.
התלמיד שלא ציפה לשאלה הזו, ענה ´יש בי דברים שאני אוהב, כן´.
"האם אתה אוהב את [עצמך]!!??" הוא שאל שוב תוך שהוא מדגיש את המילה עצמך.
חשב קצת התלמיד ואמר "לא הכי שבעולם, יש לי עוד הרבה דברים שאני רוצה לשנות בי לפני שאוכל לאהוב את עצמי כמו שצריך".
"אאהאא, אז האם אתה היד שלך?" חזר הרב לשאלה המקורית שלו.
"לא אני לא היד שלי, היא חלק ממני" ענה לו התלמיד את התשובה שהוא חיפש...
"האם אתה העין או האף, או הרגל שלך?" המשיך בשאלותיו,
"לא אני לא, אבל הם חלק ממני!"
"כמובן שהם חלק ממך, כמו שהדלק או ההגה הם חלק מהמכונית!
ומה לגבי ההתנהגויות שלך? או ההבנות שלך? המחשבות או הרגשות?
הדעות או הפחדים? האם אתה אחד מאלה?"
בחלק הזה התלמיד כבר היה די מבולבל, הרי - אם אנחנו לא כל אלה אז מי אנחנו????
מאוד קשה לוותר עליהם, שכן אנחנו מגדירים את עצמנו דרכם,
אנחנו זה הסך הכל של ההתנהגויות, אמונות, דעות, פחדים, רגשות, מחשבות ואיברי גוף.
כל זה, זה אנחנו! ובעצם - אם אני אף לא אחד מכל הדברים הללו, אז מי אני???
ואז אמר לו הרב - האם המכונית היא ההגה, המנוע, הדלק או כל חלק אחד שמרכיב אותה? לא!
היא משהו מעבר לחלקים שלה, היא [לא יכולה] להיות מכונית בלעדי חלק זה או אחר,
אך היא משהו [מעבר] לסכום חלקיה! כך גם אתה, משהו מעבר להתנהגויותיך,
מעבר לפחדיך, מעבר לדעותיך, מעבר להרגשותיך... אתה השלם השווה יותר מסכום חלקיו. לא כך!?!
לקח לו רגע להבין למה הרב מתכוון,
אבל זה היה נראה כל כך הגיוני שהוא לא יכל למצוא שום טיעון הגיוני שמפריח את דבריו או סותר ת´כיוון שלהם.
אז הוא הסכים ואמר - אוקי, אז אני מבין את הרעיון של השלמות, ושל החלקים..
אבל איך זה מתקשר לשאלה האם אני אוהב את עצמי?
אמר לו הרב - כששאלתי אותך מקודם, האם אתה אוהב את עצמך? מה ענית לי?
"עניתי שכן, אני אוהב את עצמי!"
חייך הרב ותיקן - לא בדיוק, ענית: "יש בי דברים שאני אוהב, אך את עצמי לא הכי שבעולם".
תנסה לומר את המשפט הבא ותראה אם הוא מרגיש לך טוב:
"אני אוהב את עצמי כשלם אף על פי שיש בי דברים מסוימים שאני לא אוהב"
´תראה´ אמר הרב ´אתה יכול לאהוב את המכונית אפילו אם אתה לא אוהב ת´הגה שלה,
או שאתה חושב שהמושבים הם לא הכי נוחים שבעולם,
או שהביצועים שלה לא משהו ואפילו אם צריכת הדלק שלה גבוהה מדי לטעמך,
אבל את המכונית ככלל, כמכלול, כשלם אתה כן אוהב, נכון?´
´אז אותו הדבר עם עצמך. את עצמך כמכלול, כשלם, הרבה יותר קל לאהוב!
אפילו שיש לך אולי התנהגויות מסוימות שאתה לא אוהב,
או צמיג שאתה חושב שצריך להעלים,
או איזה פחד מרגיז שנמאס לך ממנו או כל חלק אחר ממך שאתה לא הכי מרוצה ממנו..
הם עדיין רק חלקים מהשלם! שאתה כן אוהב.
חייך הרב ואמר שאלה אחרונה -
נניח שיש לך שתי מכוניות, אחת שאתה אוהב ואחת שאתה לא אוהב, באיזו תשקיע יותר?"
´בזו שאני אוהב כמובן´ ענה התלמיד בביטחון.
"כי יותר קל להשקיע בזו שאתה אוהב נכון? הרבה יותר קל מאשר להשקיע בזו שאתה לא אוהב,
את זו שאתה אוהב תרצה לטפח, שתהיה יותר טובה,
לשנות בה דברים קטנים שאתה לא אוהב..
בדיוק בגלל זה, הרבה יותר קל להשקיע בעצמך אם אתה אוהב את עצמך
מאשר אם אתה לא אוהב את עצמך!
ולכן כל עוד תנסה לשנות את עצמך בכדי שתוכל לאהוב את עצמך יהיה לך קשה,
אך כשלא תתלה תנאים באהבתך לעצמך, אלה תאהב את עצמך כשלם,
[למרות החלקים שאתה לא אוהב],
יהיה לך הרבה יותר כיף וקל לשנות את אותם החלקים ולטפח את עצמך!"
אז אולי בתור בחורות הדימוי לאוטו דווקא לא עושה לנו את זה,
אבל העיקרון די ברור – הא"ב של להצליח להשתנות זה לאהוב את עצמנו.
להשתנות זה דבר קשה. אנחנו אנשים של הרגלים.
אבל זה לא בלתי אפשרי.
התורה מצווה אותנו ´ואהבת לרעך [כמוך]´ – כי רק ברגע שאדם
ידע להעריך ולאהוב את עצמו הוא יוכל לאהוב את חברים, ולהתייחס אליהם בהתאם.
אין ספק שיש בך המון דברים טובים, ואם תשבי ותחשבי עם עצמך תגיעי למסקנה הזאת.
ורק אחרי שתגיעי למסקנה הזאת, ותכירי בה, יהיה לך יותר קל לטפל במה שדורש טיפול.
גם אנחנו, כל תקופה מסויימת צריכים טיפול ´עשרת אלפים´ שמתאפשר, רק שאכפת ורוצים לשפר.
תקני לעצמך פנקס קטן, עם כריכה יפה שאת אוהבת.
ותקבעי עם עצמך, שכל ערב או א.צהריים או זמן מוגדר שאת קובעת -
את כותבת לעצמך 4 דברים טובים על עצמך.
ואת חייבת, את לא קמה עד שאת גומרת.
זה יכול להיות דברים קטנים כמו -
חייכתי היום לאחותי הקטנה למרות שהיא נודניקית אש.
לא התעצבנתי למרות שגילתי שמישהי תפסה לי ת´מקום הקבוע שלי בכיתה.
מה שבא לך.
לאט לאט תגלי איזה טובה את. באמת טובה.
בבוקר איך שאנחנו פותחים עיניים אנחנו אומרים -
´מודה אני לפניך מלך העולם שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רמה אמונתך´
רבה אמונתו בנו שנהיה טובים יותר, על הבוקר את מקבלת אישור מבורא עולם!
הוא יודע כי שאת באמת מיוחדת, משהו לא רגיל, נפלא.
ועצם הידיעה הזאת נותנת לנו הרבה כוח..
תחשבי שנייה, כמה שימחת את ה´ בשאלה הזו שלך!
תדמייני מה הולך בשמיים עכשיו – הקב"ה מתפאר בך בפני כל המלאכים שלו, ואומר -
"יווווו! ראיתם איזה מלכה היא!"
הטיפ הזה, הוא המפתח. משם תוכלי להתקדם ולעבוד על הדברים שאת רוצה לשנות, וגם להחזיק מעמד עם השינוי.
המלצה מבורכת נוספת היא ללמוד קצת לנפש על המידות שלנו.
יש את מסילת ישרים שכתוב ממש ברור ואני ממש ממליצה לך עליו.
ואם את לא מתחברת לסגנון, יש גם את הספר ´תיקון המידות´ של הרב אביחיל.
ואם בא לך משהו קצת יותר קליל – את יכולה ללכת על ´מי שטעם יין הונגרי´ של צבי אייל.
רגע לפני הסוף, אני רוצה לומר לך שלא תשכחי,
שאנחנו אנשים של תהליכים, כלום לא משתנה בבת אחת.
כי שינוי שהוא באחת הוא לא מחזיק מעמד.
כל התקדמות שנראית קטנה היא קניין גדול בתוכך.
את תצליחי. עם כזה רצון גדול עוד תגיעי רחוק.
כל טוב ושמחה, ולא לשכוח לקנות פנקס!
חברים מקשיבים.