לא יודע מה לענות..

שלום וברכה!

א. ראשית כל, גם אם יש איסור בשירות צבאי( מיד אדון בזה אם בכלל יש ), אז ודאי לא מדובר באיסור תורה ולא ביהרג ואל יעבור. בקטגוריית יהרג ואל יעבור יש רק שלושה איסורים: 1. איסור עבודה זרה, 2. איסור עריות, 3. שפיכות דמים - רצח ( ואין הכוונה להרג כהתגוננות - "הקם להורגך השכם להורגו" ). שירות צבאי לא נכנס לאף אחת מהקטגוריות. ברם, יש דין שנהרגים גם על המנהג בשעת השמד ולא נראה לי שמישהו סבור שהיום אנחנו בשעת השמד, לכן הדבר לא רלוונטי.

ב. האמת אין בכלל שום איסור, אלא המצב הפוך לגמרי. יש דין המבואר בגמרא שכולם חייבים להשתתף בהוצאות בשמירה על העיר, מדינה, אך תלמידי חכמים פטורים מזה. גם במלחמת רשות תלמידי חכמים פטורים. ברם, אם מדובר במלחמת מצווה, אז כולם חייבים לצאת למלחמה אפילו חתן מחדרו , למרות שבמלחמת רשות ובשמירה רגילה הוא פטור במשך שנה הראשונה. כלומר צריך לדון האם המצב היום הוא מלחמת מצווה או מלחמת רשות ובכך יש מחלוקת בין האסקולה הציונית לבין אסקולה החרדית. מלחמת מצווה היא מלחמת כיבוש הרארץ מהגויים והתנגוננות מהאויבים הבאים להשמיד אותנו. האסקולה הציונית סבורה שיש שני הדברים , לכן אנחנו במלחמת מצווה וכולם חייבים להשתתף, גם תלמידי חכמים וזה הרעיון של ההסדר. חרדים שאנחנו במלחמת רשות במקרה הטוב ובמקרה הרע עוברים על איסור "לא תעלו בחומה" ו"אל תתגרו בגוים". מדרש ( לא תורה, ההרי הדברים נלמדים משיר השירים ) אומר שעל שני הדברים הללו השביע הקב"ה את עם ישראל כשהם יצאו לגלות. השאלה היא איך להבין את האיסור , מתי הוא תקף ומתי פג תוקפו? על זה גם יש מחלוקת בין דתיים לאומיים לבין החרדים. אנחנו סבורים שהאיסור הזה לא רלוונטי להיום וחרדים סבורים שכן רלוונטי.
עכשיו, אפילו נאמר שמדובר במלחמת רשות ותלמידי חכמים פטורים, יש לדון מי הם תלמידי חכמים. הגמרא בקידושין מט: אומרת שמי ששואלים אותו בכל מקום ועונה ואפילו במסכת כלה. כך נפסק להלכה. ש"ך ( שפתי כהן - רבי שבתאי הכהן אחד מחשובי האחרונים שהיה חי במאה 17 ) אמר שבימינו אין אנשים כאלה. כלומר אין תלמידי חכמים בדרגה כזאת ( הרי גמרא מביאה כדוגמא את ר' עקיבא ) . מכאן משמע בימינו אין לאף אחד פטור משמירה והגנה גם במלחמת רשות, למעט חתן.
לסיכום בענין הזה - אין שום איסור לשרת בצבא, אפילו שי חובה ואולי אפילו מצווה, אא"כ תאמר שעדיין קיים איסור "לא תעלו בחומה", אך הרבה פוסקים סוברים שאין לו היום תוקף ויש להבינו בצורה אחרת.

ג. לגבי היציאה ע"י הנביאים וכד'. הדבר פשוט לא נכון - עובדה שחשמונאים יצאו למלחמה בלי שום נביא ( כבר פסקה הנבואה ), מרדכי ויהודים בשושן נלחמו בעמלק ובשאר האיובים של עם ישראל בלי שום נביא. מרד בר כוכבא שבו פעל רבות ר' עקיבא גם היה לא מאושר ע"י נביא, יתירה מזו זה כבר היה אחרי תחילת הגלות ועובדה שר' עקיבא ובר כוכבא התגרו בגויים וניסו לעלות בחומה ( זה לגבי הענין בסעיף הקודם ). כלומר אנחנו עדים לכך שהיו מלחמות גם בלי נביאים.

ד. צבא בימינו מקפיד על כשרות ( אפילו יש גלאט למי שרוצה ), על נתינת שעות תפילה לחיילים דתיים, על החזקת צוותי רבנות בצבא אשר דואגים לכל הצרכים הדתיים של החיילים, יש בתיח כנסיות, יש ספרים, יש שעות לימוד ( אני אומר מנסיון כרב צבאי במיל' ). מתי בפעם האחרונה היה לנו כזה דבר? היה - לפני כ 2000 שנה. נכון שרוב המשרתים בצבא אינם דתיים, כיוון שרוב האוכלוסיה במדינת ישראל חילונית, אך אין זה אומר שאין בצבא הקפדה על דת.

אתה יכול להסביר כל זה לחבר שלך ולהזמין אותו להתגייס. תגיד לו אם כל העולם החרדי יתגייס לצבא, הצבא יהיה דתי יותר.

בברכה,

חיים דב בריסק, צוות ישיבת הר עציון