כשרות

יניב שלום.

בכדי להסביר מהו בשר חלק יש צורך בהקדמה קצרה:
התורה אסרה על אכילת טריפה ודבר זה נלמד מהפסוק: "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו" (שמות כ"ב,ל').
ומבאר הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות פרק ד' הלכה ו' שטריפה היא בהמה, או חיה שיש בה מום, פצע או פגיעה שכתוצאה ממנו היא לא תחזיק מעמד יותר משנה, אלא תמות כתוצאה ממום/פצע זה. לכן גם אם בהמה כזו תישחט כראוי, כיוון שממילא הייתה מתה, השחיטה אינה מועילה וכולה אסורה באכילה.
אחד מהמומים שמטריפים בהמה הוא נקב בריאה, משום שבהמה לא יכולה לחיות במשך זמן רב עם נקב בריאה.
להלכה נפסק שיש לבדוק את ריאת הבהמה לאחר השחיטה כדי לדעת האם יש בה נקב או לא, משום שסוג טריפה זה מצוי ביותר.
במקרים מסוימים נמצאת בבדיקה זו סירכה בריאה, סירכה היא מלשון שרוך, כעין חוט הדבוק בריאה מצד אחד, ומצדו השני דבוק למקום אחר מחוץ לריאה, סירכה זו מראה שבאותו מקום ממנו היא יוצאת ייתכן ויש חור בריאה.
לגבי מקרה כזה של סירכה שנמצאה בריאה של בהמה שנשחטה נחלקו גדולי הפוסקים:
[דעת השולחן ערוך-] רבי יוסף קארו שעל פי פסקיו נוהגים הספרדים היא שאם נמצאה סירכה בריאה אפילו שבדקו את הסירכה וגילו שאין נקב מאחוריה, הבהמה טריפה [ולכן כולה אסורה באכילה ולא רק הריאה, משום שטריפה אוסרת את כל הבהמה לאכילה.]
לעומתו [דעת הרמ"א-] רבי משה איסרליש שעל פי פסקיו נוהגים האשכנזים היא שבמקרה שנמצאה סירכה יש לבדוק את הסירכה ולנסות לנתקה כדי לדעת מה דינה. אם אכן יש נקב בריאה הבהמה טריפה ואסורה באכילה, אך אם לבסוף לאחר הבדיקה נמצאה הריאה שלימה ואין בה נקב הבהמה כשרה לאכילה.

לסיכום בשר חלק אם כן, הוא בשר מבהמה שנשחטה ולא נמצאה סירכה בריאתו ולכן ספרדים הנוהגים על פי פסקי השולחן ערוך נוהגים לאכול דווקא בשר חלק. לעומתם האשכנזים מקילים לאכול גם בשר מבהמה שנמצאה בריאתה סירכה בתנאי שהריאה נבדקה ונמצא שאין נקב בריאה.
בהצלחה בהמשך השירות הצבאי ובחיים בכלל!

נתנאל צוות המשיבים ישיבת הר עציון.