שאלה
בס"ד
שלום רב,
הייתי השבוע בחופשה בחו"ל עם כמה חברות.. במהלך החופשה כל ערב היה מין " דיסקו", דבר שקשה לי בענייני צניעות הוא ריקודים מעורבים כי ברגע שיש קצב זה כאילו אני לא יכולה לשלוט בי ואפילו שאני יודעת שזה אסור אין לי מה לעשות עם זה, וע"כ כל ערב לצערי הייתי נוטלת חלק בריקודים.. מהרגע שהגעתי לארץ העצב והבכי לא עוזבים אותי, אני לא יכולה להסתכל על עצמי בלי לראות צביעות וחולשה... עוד במהלך הערב במהלך הריקוד הרגשתי בושה ופריקה שאני לא אמורה לעשות ועדיין נשארתי ערב אחרי ערב .. ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות..
והגרוע ביותר הוא שאני מרגישה שאני לא אסלח לעצמי, או שאין דרך חזרה
אני מרגישה ריקנות ודחיה פנימית כמו שאף פעם לא הרגשתי כי זה מצב שאני הכנסתי את עצמי אלי ורק אני הייתי יכולה להפסיק אותו או לא להיכנס אליו בכלל ועדיין לא עשיתי את זה, שאני האשמה היחידה בחוסר צניעות הזה..
מה עושים?
תשובה
שלום שלום,
איזה מדהימה את.
כן, כן..
דוקא בגלל הבושה הגדולה שאת מרגישה...
אמנם נפלת ואני כ´כ מבינה את התחושה הזו של הכאב והבושה שלך מעצמך..לקבור את הראש באדמה ולשכוח שעשית את זה..
אבל באמת באמת כמה שזה נשמע לך הכי הזוי - בדיוק זה, אותם הרגשות האלו הם חצי תשובה. ממש כך.
יש הלכה מדהימה ברמב´ם בהלכות תשובה שאומרת שאדם שעושה תשובה חייב "להינחם ולבוש במעשיו "
טוב, אז להינחם כלומר להתחרט על מה שעשית זה הגיוני אבל למה הרמבם אומר שצריך להתביש במעשה, למה זה כ´כ חשוב?
שאדם מתביש, קשה לו אפילו להסתכל על עצמו בעינים ולומר זה אני, יש לו באמת זעזוע פנימי.
הוא אומר בלב באמת זה היה החולשה שלי, אני באמת מישהו אחר.. שאדם מגיע למצב שהרצון האמיתי שלו באמת במקום אחר, היה רוצה לראות את עצמו אחרת סימן שהוא באמת כבר לא במקום הקודם, עלה מדרגה. וזה חצי תשובה..
כל ההקדמה הארוכה הזו היא שתכניסי טוב טוב לראש
שיש דבר כזה להתנקות, להיות נקיה לגמרי. תשובה מוחקת מהנפש ממש.מנקה את כל ההשלכות והטומאה שנדבקו בך, את כל הרפש שאת מרגישה בעצמך..היסורים של הכאב שלך מזככים את הנפש.
האמת שיש עוד צעד שאת צריכה לעבור, צעד שהוא משמעותי...אומר לנו הרמבם מהם חלקי התשובה - התהליך הפנימי הוא חרטה, עזיבה - הבנה עמוקה למה זה פוגע לך בנפש, למה זה להכניס לנפש רפש ושמרחיק אותך מה´, למה זה כ´כ לא את וכו´..
ווידוי - אמירה בפה בקול לעצמך, ברגע שאת אומרת את זה לעצמך ושומעת את זה באוזנים זה מקבע את הרצון שלך. מגדיר אותך שהרצון שלך הוא אחר.
דבר אחרון שאומר הרמבם זה קבלה לעתיד. תחשבי היום אם את מסוגלת להגיד אמיתית אני לא רוצה לעשות את זה יותר. אני באמת לא שייכת לשם..דמיני אותך באותו מצב שם בחול ולא נגררת..לוקחת את הרגלים והולכת מהמקום..
תחשבי איזה מדהים זה. אחרי התהליך של תשובה אמיתית פנימית העברות נמחקות לא רק טכני, אלא מהותית. את טהורה..את חדשה. כאלו נולדת מחד.
את מכירה את הסיפור הזה שאבא אמר לבן שלו שכל פעם שעושה מעשה רע הוא צריך לתקוע מסמר בקיר וככה היו מלא מסמרים בקיר. עבר זמן והילד התחרט על מה שעשה, אמר לו אביו, עכשיו תוציא את המסמרים מהקיר אחרי כל חרטה שלך על מעשה..עשה כך הילד.
אמר לו האב בכאב - אמנם התחרטת אבל נשארו חורים על הקיר. אתה לא יכול למחוק מה שעשית..הרושם של החטא תמיד ישאר בנפש שלך..
זה סיפור כדי להפחיד אותנו על כמה החטא פוגע בנפש וזה נכון, אך באמת זה עיוות של התשובה, של תהליך של אדם שרוצה להתקדם.
התורה אומרת הפוך!!
כל תשובה אמיתית, כנה, מחדשת לגמרי את הקיר!
אז באמת אל יאוש. תעברי תהליך פנימי של רצון לשינוי אמיתי והבנה אמיתית עמוקה למה זה דבר שאת חיבת לחתוך ולאט לאט מול ה´ ומול עצמך את מתחילה מחדש..
בהצלחה ורק טוב. שרית.
SARIT10101@GMAIL.COM