שאלה
שלום ככה שאלה ראשונה אני לצערי חטאתי בפגם הברית אבל מאז אני שומר חטאתי לתקופה של חצי שנה ואז הפסקתי שלמדתי כמה זה אסור בעצם .. השאלה שלי אני צריך להמשיך לבטוח בה׳ אני צריך להאמין שהוא אוהב אותי עדיין ויעזור לי ? הרי עם חטאתי אני חושב שאין לי כבר טעם כי אני מתפלל באמת המון זמן ומבקש דברים מסויימים וה׳ לא נענה לתפילות שלי ואני מבין שזה בגלל שפגמתי אז כנראה שהוא לא סלח לי ..
שאלה שני אני נשמר מפגם הברית כבר. תקופה עכשיו מאז ראיתי שלושה פעמים קרי לילה ויצא לי גם בשבת בבוקר.. יום שישי היו לי מחשבות לשניה לא טובות ויש נלחמתי בהם וככה תמיד ולהכנס לדברים לא צנועים אני לא נכנס לזה ככה שזה לא מזה קרה אבל כל יום יש לי מחשבות כאלה ואז אני כל היום חושב על זה שבלילה יצא לי קרי מהפחד שיצא לי אני גם קם בהיסטריה לפעמים כי אני מפחד שיצא לי ואני קורא קריאת שמע שעל המיטה תמיד .. וגם בפעם האחרונה שיצא לי אז קראתי תיקון הכללי לפני השינה איך זה הגיוני הרב ? אני מתוסכל נמאס לי לחטוא נמאס לי אני לא אוהב את פגם הברית זה מייאש אותי עד שאני לא פוגם פתאום זה לא בשליטתי ??? מה עושים הרב אני חייב עזרה ממך בבקשה !!!
תודה רבה שבוע טוב !!!
תשובה
שלום וברכה
לגבי השאלה הראשונה: ואולי המצב הוא בדיוק להפך. אתה עושה דברים מופלאים – מצליח להתגבר, וגם כשאתה נופל – אתה קם מחדש; הקב"ה לימד במקורות רבים כי אין משהו חשוב בעיניו יותר מאשר העובדה שאדם שב בתשובה. אתה עושה אפוא למעשה את רצון ד' בצורה המופלאה ביותר. למה אתה חושב שאין בכך טעם ? להפך – איזו זכות גדולה יש במה שאתה עושה.
אני כמובן לא יודע להסביר מתי הקב"ה מחליט להיענות לתפילה ומתי לא. אנחנו מתפללים – כי זה הדבר הנכון לעשותו. מכאן ואילך – אנו לא יודעים את השיקולים האלוקיים.
גם לגבי השאלה השניה: אנחנו צריכים להתמודד בראש ובראשונה עם הנושאים שתלויים בבחירה החופשית שלנו. אם מתחוללים אצלנו דברים שלא בחרנו בהם (לדוגמה: תוך כדי שינה) אפשר להשאיר את ההתמודדות איתם לסוף הדרך. עיקר תשומת הלב שלך צריכה להיות בדברים שאתה מחליט ואתה בוחר. בחר בדברים טובים, ובדרך הזו אתה תעשה את הרצוי בעיני ד'.
ובכלל, אל תעסוק כל הזמן בפגם הברית. עשה דברים טובים רבים אחרים, וזה יהיה חלק בלתי נפרד מההתקדמות הרוחנית שלך.
האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?
כל טוב