שאל את הרב

כמה שאלות בקשר לפורים

חדשות כיפה חברים מקשיבים 17/03/11 17:10 יא באדר ב'

שאלה

היי=]

בחודש אדר מדברים הרבה על נושא השמחה, ובאמת יש בהרבה בי"ס אירועי פורים ותקנונים מיוחדים...איך אפשר באירועים כאלו למנוע הוללות והתנהגות לא ראויה?בכלל, איך אפשר למצוא את הגבול בין שמחה נכונה וראויה ובין הוללות, במיוחד במצבים כאלו של "שברו את הכלים..."?

בנוסף, בסניפים ובבי"ס נערכות הכתרות וברבות מהן צוחקים על מדריכים, מורים והתנהלות מסויימת של ביה"ס או הסניף-כמובן שהכל באישור המורות, המדריכים או הקומונריות, אבל האם זה בסדר?עדיין יש בזה הלבנת פנים...זה שהם הסכימו לא הופך את זה לבסדר..

עוד משהו שמטריד אותי-

במגילה, הסיפור של אסתר ומרדכי נשמע מאוד קצר ומרוכז ולכן הנס נשמע מאוד ברור וגלוי, אבל במציאות הסיפור התפרש על פני 9 שנים...בעצם כל הבלאגנים שהיו-הם דברים שיחסית הגיוני שיקרו ב-9 שנים וגם אם לא-איכשהו נראה שהכל הסתדר מעצמו ולא שיד ה' הייתה בדבר-איפה הנס הגדול שמדברים עליו?

חוצמזה, בסופו של הסיפור היהודים לא שינו שומדבר ממנהגם-הם נשארו בגולה ולא עלו לא"י (דבר דיי מתבקש אחרי כל מה שקרה..)והם המשיכו להתבולל.. ולא רק זה אלא גם שהיו להם "אורה ושמחה וששון ויקר.." ובסוף כל הסיפור נכתב בספר דברי הימים למלכי פרס ומדי...

זה נשמע כאילו בהתחלה היה ליהודים רע, אח"כ נהיה להם רע מאוד (בגלל הגזירות של המן ואחשוורוש) ואח"כ (בסוף המגילה) הכל חזר להיות רק רע...זה לא נשמע הגיוני! וזה גם לא מתאים ומשתלב עם כל האמירה של "משנכנס אדר מרבין בשמחה"-למה להרבות בשמחה אם זה המצב??

סליחה על החפירה המטורפת, פשוט עלו לי המון שאלות בכל הנושאים האלו לאחרונה..=]

תודה רבה!

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

איזה שאלה יפה! בדיוק למה שאת כותבת מתייחס בעל חידושי הרי"ם,
הוא אומר – ´האם אתם יכולים לדמיין לעצמכם את השנה הראשונה של סיפור המגילה?
יהודי מגיע לבית המדרש ומספר לכולם את החדשות,שהרגו את ושתי.
ומישהו עונה: "עזוב אותי, אל תפריע לי באמצע הלימוד"
כעבור כמה שנים אותו יהודי נכנס שוב לבית המדרש ואומר:
"האם שמעתם שלקחו את אסתר והמליכו אותה למלכה?"
וההוא עונה: "אח, אסתר, מי יודע מה היא עשתה. תשכח מזה,
אני לא רוצה לשמוע על זה בבית המדרש"..
כעבור כמה שנים יש להמן רעיון: להרוג את כל היהודים..
סיפור המגילה נמשך 9 שנים, ורק בסוף המגילה מבינים שהכל הוא סיפור אחד.
שכל מה שקרה קשור זה בזה-אם אתה לא שומע את כל הסיפור מההתחלה ועד הסוף- אתה לא מבין..
..כשאליהו הנביא יבוא, כשהמשיח יבוא, אנחנו נגיע לסוף הסיפור,
ופתאום כל הסיפור שלנו, כל הסיפור של העם היהודי- יהיה כל כך ברור.
יהיה כלכך ברור שה´ החזיק לנו את היד כל הזמן והנהיג אותנו.
במישור הפרטי, לפעמים אנחנו כל כך כועסים על הקב"ה, כל כך כואבים ושואלים:
"מדוע אתה עושה לנו את זה?"
יום אחד יהיה ברור לנו: אוי - כמה ה´ טוב לנו,דואג לכל דבר
כל מה שלא נראה קשור- בסוף הסיפור יהיה מובן"

את צודקת הכל מסביב נראה רע, גם לפני הסיפור של המגילה, את יודעת מה – גם היום אפילו.
בואי נביט שניה מסביב לחג הזה וממה שנלמד ננסה להבין - איך אמרת – למה להרבות בשמחה אם זה המצב?!?!
כתוב – ´זכור את אשר עשה לך עמלק´ – ואיך בכלל אפשר לשכוח,
עם העמלק הזה שבכל דור ודור דואג להזכיר לנו את קיומו.
ולא מספיק זה, דווקא בחג הזה בו אנחנו צריכים להגיע ל´עד שלא יבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי´, עמלק – הוא החיתיות האנושית וישראל לעומתו הוא יצור טהור ללא שום דמיון לאומות העולם, איך אפשר לחלום בכלל להגיע למצב של ´עד דלא ידע?!
כל החיים שלנו אנחנו עובדים על ה´ידיעה´, בפורים אנחנו עובדים על ה´עד דלא ידע´,
עובדים על קניית המבט של הענווה, שמוכן להיות זה שישפיל את העיניים ראשון,
שידע לומר – ´אני מבינה שאני לא יודעת הכל, אבל אני מאמינה בך אבא.
לא מבינה בכלל מה לגמרי קורה פה, אבל יודעת שאתה לא עוזב אפילו לרגע,
אתה דואג לנו. לא משנה אם זה 9 שנים. או אלפיים שנה.
אתה תופר את המאורעות שנראים ללא קשר לכדי יריעה שלימה´.
וככה אולי לאט לאט, אנחנו לומדים שבנקו´ מבט הזאת אין הבדל בין ´ברוך מרדכי´ ל´ארור המן´, כי לא משנה מי לוקח את המושכות – גם של"ע ´ארור המן´ נראה זה שבעניינים אנחנו יודעים שקודשה בריך הוא מכין לנו את התמונה הכי יפה. או- אז, שאנחנו מגיעים להבנה הזאת של פורים אנחנו יכולים להרבות בשמחה בלב שלם.
את הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם העמלקיות הזאת,
ניתן לראות בבירור במצוות היום. איש לרעהו. כוחנו באחדותנו זו לא רק סיסמה כנראה..
שאסתר רואה את כל ההתגברות של כוחות הרוע, היא אומרת למרדכי -
לך כנוס את כל היהודים, בלב אחד כאיש אחד.
והעניין של משלוח מנות ומתנות לאביונים נועדים לחזק בדיוק את הנק´ הזאת.
להרבות את האהבה ביננו ולהשתדל לשמוח בשמחה אמיתית.
ולא חלילה להגיע להתהוללות וצחוק מאנשים אחרים.
אז מה נעשה כדי להגיע לשמחה האמיתית?!
צריך ללמוד טוב טוב את סיפור המגילה.
להבין את המהלך שהיה. להבין את הרווח וההצלה הגדול.
להבין שלמרות ההסתר, אין ליהודי מציאות של מצב שהוא אבוד.
כל חג בישראל שנקבע לדורות, לא נקבע רק כדי לזכור ארוע שהתרחש בעבר,
כי אם ארוע שיש לו משמעות גם להווה.
פורים מלמד אותנו לראות את ארועי דורנו בעיניים של אמונה,
ומתוך הסתכלות כזאת, ממש ברור שהקב"ה שעשה לנו ניסים בימים ההם,
הוא הוא שגם יעשה לנו ניסים בזמן הזה.
אנחנו מתפללים שיתגלה בקרוב האורה והשמחה והששון והיקר,
שנצליח להסיר את כל ההסתרים,
ולילה כיום יאיר.
פורים מלא בשמחה אמיתית וגדולה,
נעמה.
naaletz.a@gmail.com

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות