כל מחמצת לא תאכלו

שאלה

שלום לכבוד הרב,

ברצוני לדעת מהי ההגדרה של "מחמצת" האמורה בתורה. לכאורה יש "חמץ" ויש "מחמצת", ונראה על פניו שמדובר בשני דברים שונים.

הקראים (בחלקם) מפרשים את המינוח הנ"ל ככל דבר שיש עליו פעולת חימוץ על ידי חיידקים כגון שמרים, ומכאן שגם אלכוהול לסוגיו אסור בפסח. כראיה לדבריהם הם מביאים מאגרת שמקורה בתחילת ימי הבית השני, האגרת מתורגמת מארמית (קאולי, מס' 21):

" אל אחי

ידניה וחבריו חיל היהודים. אחיכם חנניה. לשלום אחי האלהים ישאלו ועתה שנה זו, שנת 5 למלך דריוש. מן המלך שלוח לאשרכם לאמור:

בירח תעובי יהיה פסח לחיל היהודים. עתה גם אתם מנו ארבעה עשר יום בחודש ניסן ועשו פסח. ומן יום 15 עד יום 21 לניסן שבעת ימים טהורים תהיו והשמרו. עבודה אל תעשו ביום 15 וביום 21. אף שכר אל תשתו וכל דבר אשר שאור בו אל תאכלו, מן יום 15 מערוב השמש עד יום 21 לניסן שבעת שבעת ימים אל יראה בכם, אל תביאוהו בבתיכם וחתמו אותו בין הימים האלה.

כן יעשה. כה אמר המלך דריוש.

אל אחי ידניה וחבריו, חיל היהודים. אחיכם חנניה"

אמנם ניתן להתווכח על משמעות המונח "שיכר" המופיע שם אם הכוונה ליין או לשאר משקאות חמצים, אך השאלה בעינה עומדת.

מהי התשובה ההלכתית לעניין? מדוע באמת אלכוהול ומוצריו (למעט הבירה והוויסקי העשויים מדגנים) מותרים בפסח?

שאלה נוספת קשורה בעיבור השנה.

בתורה נאמר "שמור את חודש האביב". מכן נלמד עניין עיבור השנה. מכל מקום, ידוע שאנחנו מעברים את השנה לפי חשבון קבוע של כל שנתיים-שלוש, עיבור אוטומאטי. כיצד אם כן זה מתיישב עם דרישת התורה? יש פעמים שפסח עדיין יוצא בחורף, ויש פעמים שהעיבור דוחף את הפסח פנימה לאמצע האביב?

ממקורות חז"ל שעיינתי בהם, נראה שההחלטה על העיבור נפלה בזמן חודש אדר, לאחר בדיקות ששלוחי בי"ד היו עושים. היום אין בדיקות ואין כלום, אלא עיבור קבוע מראש. האם ייתכן שבכך אנו מחטיאים את דרישת התורה?

לתשובתך אודה

שמוליק

תשובה