כל מה שקשור ב...... להתאבד.

שלום רב.
התאבדות היא דבר אשר איננו מובן לאנשים בריאים. התאבדות נובעת לעיתים ממחלת נפש (לאו דווקא אדם חולה נפש- אלא מחלת נפש יכולה להיות גם עניין זמני). אדם בריא לחלוטין בנפשו איננו בוחר להתאבד- כי הוא מבין שזו לא שיטה. להתאבד צריך אומץ- לא אומץ של גבורה אלא אומץ שדווקא נובע מפחד: היכולת להכאיב לעצמך, חוסר היכולת לחשוב על הפגיעה שאתה עומד לפגוע בסובבים אותך- זה דורש אומץ גם. אבל לא אומץ מהסוג החיובי כשאנחנו מדברים על "איש אמיץ". אלא אומץ, אם אפשר לומר זאת כך, של פחדנים. של אנשים שלא מסוגלים או לא רוצים להלחם. של אנשים [שהתייאשו]. אנשים שכרגע מה שחשוב להם זה הם בלבד ולא הנזק הסביבתי.
התאבדות מוגדרת כ" סימפטום ולא מחלה, והיא אקט קיצוני הנובע מסיבות אחדות או שילוביהן: בדידות, מחלה, כשלון בתחום הרומנטי, קשיים כלכליים כאבטלה או קריסת העסק* ומשפחתיים כגירושין או התאלמנות, הם הסיבות העיקריות שבהן מתרצים אנשים ניסיון התאבדות שעשו. אך בראש ובראשונה, הסיבה העיקרית להתאבדות היא דיכאון. סיום החיים הוא לעיתים תוצאה סופית של מחלת נפש קשה זו" (ויקפידיה) לכן אנחנו לא נוטים לייחס למתאבד חשיבה צלולה. אנחנו מניחים שהוא כל כך סבל ממשהו - כך שהוא לא היה מסוגל להפסיק את הכאב ומצא מפלט רק בדרך אחת- הנוראית ביותר. ואדם שכל כך כואב ומיוסר- האם הוא חושב בצלילות על צער משפחתו? על עולם הבא? אין לדעת.

היהדות ההלכתית פוסלת התאבדות כמעט בכל מצב. המתאבד נידון להיקבר מחוץ לגדר, ואין יושבים עליו שבעה. בדרך כלל אין מקיימים דינים אלו, משום שמלמדים זכות על המתאבד ומניחים כי לקה בנפשו, שמותו היה תאונה, או שהספיק לשוב בתשובה בזמן שחלף מביצוע פעולת ההתאבדות ועד למוות.

ציטוט של הרב ישראל סמט:"ההתאבדות היא עבירה חמורה. אין כל היתר וכל הצדקה למעשה כזה. החיים אינם שלנו, הם ניתנים לנו ע"י הקב"ה כדי למלא בהם שליחות, ואין בידינו ליטלם ולהחליט שנגמרה שליחותנו. ההרגשה שאין טעם לחיים איננה נכונה באופן מהותי. כל אדם יכול למצוא טעם בחייו. אם רק יביט סביב ביפיו של העולם, ביכולת שלו לעשות טוב לאחרים, למצות את כוחותיו, לעבוד את ה´, ימצא שיש טעם לחיים, והרבה"

והרב עוזיאל אליהו:"ההלכה היהודית מתייחסת בחומרה רבה למי שמאבד עצמו לדעת. אני מעתיק לך את מה שנפסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן שמה :
סעיף א המאבד עצמו לדעת, אין מתעסקים עמו לכל דבר, ואין מתאבלין עליו, ואין מספידין אותו, ולא קורעין ולא חולצין, אבל עומדין עליו בשורה אומרים עליו ברכת אבלים וכל דבר שהוא כבוד לחיים.
סעיף ב איזהו מאבד עצמו לדעת, כגון שאמר: הרי הוא עולה לראש הגג, וראוהו שעלה מיד דרך כעס, או שהיה מיצר, ונפל ומת, הרי זה בחזקת שאיבד עצמו לדעת. אבל אם ראוהו חנוק ותלוי באילן, או הרוג ומושלך על גבי סייפו, הרי הוא בחזקת כל המתים, ומתעסקים עמו ואין מונעין ממנו דבר. הגה: מי שגנב וגזל ועל ידי זה נהרג בדין מלכות, מתאבלים עליו, אם אין בו סכנה מפני אימת המלכות, ולא מקרי מאבד לדעת (מהרי"ו סימן קי"ד).
סעיף ג קטן המאבד עצמו לדעת, חשוב כשלא לדעת. וכן גדול המאבד עצמו לדעת, והוא אנוס כשאול המלך, אין מונעין ממנו כל דבר. "
יש בהלכה הגדרות שונות למצבים שונים כגון האם היה שהות בין המעשה לבין רגע המוות ואז מחפשים איזה זכות לתלות ולומר שאולי אולי בזמן השהות הזו האדם חזר בו ממעשיו (אמנם מאוחר מידי ) והוא מתחרט וכדומה ולכן יש לבחון כל מצב כזה לגופו של עניין ולדעת מה היה ואיך היה ועם הנתונים האלו לפסוק את ההלכה. כי אפילו שבריר של שניה יכול להיות בין חיים ומוות ואז יש חזרה בתשובה והדרך פתוחה או לגיהנום או לגן לעדן.....לא יודע "

אני מפנה אותך לכמה קישורים חשובים חשובים בנושא:
"מה תוכל לעשות כשחבר מדבר איתך על התאבדות?" http://www.sahar.org.il/friend.asp
"כיצד למנוע התאבדות?" http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/prevent_sueside.htm
"חבר שלי חושב להתאבד" https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=71848

מספרי טלפון חשובים לאנשים במצוקה הנפשית המחפשים עזרה או מענה:
קהילת ייעוץ ותמיכה באינטרנט ע"י פסיכולוגים: http://www.mytherapy.co.il
ער"ן - עזרה ראשונה נפשית 1201
קו חם לסטודנטים 03-6405352
אל"י - האגודה להגנת הילד 1-800-223-966
ויצ"ו-קו לנשים מוכות 03-5461133 ,02-6514111
מניעת אלימות במשפחה 1-800-220-000
יד ביד-אוזן קשבת לנוער 03-6204999
סיוע לנפגעי תקיפה מינית ואונס 1202 ,03-5176176 02-6255558 ,09-7747760 04-8530533
קו לגברים שנפגעו מינית 03-5179179
אני מקווה שעניתי לך לשאלות,
אם לא תמיד מוזמנים לפנות שוב,
שלומציון
shlomtsionk@yahoo.com