שאלה
לכבוד הרב שלום,
לאחרונה,אני מתחזק (ברוך ה') בתורה ובמצוות,תפילותי נעשות מכוונות יותר ולימודיי בספרי הקודש הולכים ורבים.
הבעיה היא,שהחברה משבחת אותי באמירות "צדיק","שכויח,"כל-הכבוד,הרב קוק הבא". וזה מפריע לי כי אני יודע שבפעמים האחרונות שעליתי בתורה והתחלתי להתגאות ירדתי רוחנית חזק.
אני מנסה להלחם בזה,ואומר לחברה:"תפסיקו לקרוא לי ככה","אני בכלל לא כזה".הבעיה היא שזה נראה כאילו זה מדרבן אותם להמשיך.
שאלתי היא,אם הרב יכול להשיא לי עצה כיצד להפטר מהגאווה הזו,וכיצד לגרום לחברה להפסיק את האמירות האלה בדרך נכונה.
תודה מראש
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
שאלתי את שאלתך לפי כמה שנים את אחד מגדולי הדור, ואמר לי שקיבל מרבו שכך אמר החפץ חיים לתלמידיו לפני מותו- תדעו שכל חיי חיפשתי תרופה לגאוה ולא מצאתי, ומי שאומר שמצא, בידוע שלא מצא. ע"כ.
מה עושים אם כן?
חוזרים על מידת הזהירות במסילת ישרים, ומטמיעים אותה בנפש, כך שבכל פעם שאתה חושב מחשבת גאוה כבר תעלה ממילא מהר מחשבה ביקורתית שתנתח מדוע הגאוה הזו אינה נכונה, מדוע אין בה להפוך אותך ליותר מהאחרים.
אתה אדם חסר ככל האדם, בעל מעלות שאולי אין לאחרים, אך להם יש מעלות שלך אין, ולכן רק בחבירה יחד אתם מגיעים לשלמות.
קרא את אגרת הרמב"ן כל יום, והקפד לא להשתיק את חבריך כשמשבחים אותך אלא אמור ´תודה´, וחשוב תוך כדי כמה זה לא מדויק, כמה אתה חסר בדברים אחרים.
והעיקר- זכור תמיד שהתמודדות עם הגאוה היא הענווה האמיתית, והגאוה הכי גדולה היא לחשוב שכבר אינך בעל גאוה.
כל טוב