שאלה
לרב שלום,
אני נשואה 3 שנים וקשה לי מאוד עם כיסוי הראש.
זה לא נוח לי, הוא נופל לי, מתבלגן לי ומחליק לי גם אם אני שמה סיכות שגורמות לי לכאב ראש. סרטים מונעי החלקה אצלי דווקא גורמים לו להחליק עוד יותר. וכשזה קורה לי ברחוב ביישוב חמותי שהולכת רק בראש השנה ויום כיפור עם איזה סמרטוט-פדיחה מתעצבנת שהכל מבולגן ולמה רק אני ככה וכל הצעירות מסודרות , אני נראית איתו רע מאוד, כמו ערביה כי הפנים שלי עגולות, גם אם אני קונה כיסויי ראש מקושטים ויפים שאחרות נראות איתן יפיפיות, אני נראית איתם כמו אישתו של מחבל משועפט, הבת שלי כל הזמן מורידה לי אותו בכל מקום כי היא קטנה. בלי כיסוי ראש אני כן יפה.
אני לא רוצה להפסיק כי זה סיוט בשבילי, כי אין מה לעשות וצריך להתמודד, גם זה שצפות אצלנו במים של המקווה גופות של חרקים זו לא סיבה להפסיק לטבול.
השאלה שלי היא, האם זה בסדר ללכת בלי כיסוי ראש בבית של ההורים שלי כשאין זרים בבית, ואצל חמי וחמותי בבית כשאין שם אנשים זרים. (רק בעלי, חמי וגיסי פעם ב...) אנחנו נמצאים בגלל אילוצים של לימודים ועבודה אצל ההורים של שנינו רבע מהזמן שלנו. (עצמאות אחרי התארים... )
מותר לי לתלות כביסה במרפסת בכניסה לבית בלי כיסוי ראש?
אין כמעט אנשים שעוברים.
תודה רבה וסליחה שהארכתי בדברים, רציתי להסביר היטב מה אני מרגישה.
תשובה
שלום וברכה
אכן, לא קל ולא פשוט.
יישר כוח על מה שאת עושה עד עכשיו. זו זכות גדולה לנהוג כך.
בבית של ההורים שלך כשאין זרים בבית – מותר ללכת בלי כיסוי ראש.
לעומת זאת, אצל חמיך וחמותך זה בעייתי יותר. זה אינו ביתך, יש שם אנשים זרים, ולהימנע.
תליית כביסה – אם אנשים לא חייבים להסתכל לכיוונך – מותר. אם כן – אסור.
ואולי כדאי להתייעץ עם נשים נשואות זמן רב שיציעו הצעות פרקטיות שנשים מומחיות בהן ? אולי כובעים ? או כל דבר אחר שנשים יודעות לייעץ לנשים.
כל טוב ויישר כוח