שאלה
שלום וברכה!
אני מאוד רוצה ב"ה להתחזק במצוות כיבוד הורים ,העניין הוא שאימי צעירה ותמיד
דיברנו איתה כמו חברה,היא מצידה גם מוחלת על כבודה,
מצד אחד זה כיף מצד שני אין את היראה והכבוד ואני לא רוצה חברה אני רוצה אימא,
אחי הבכור שהוא בן 30 וקצת מדבר אליה לפעמים אפילו בצעקות וממש בחוסר כבוד ואומר לה מה שבא לו ואיך שבא לו וזה פשוט כואב לי.הוא אומר שהוא מרגיש "חופשי" איתה .אימי לא מעירה לנו כלום.היא כבר רגילה.היא אמא ממש עדינה וב"ה טובה,אבל בעניין הזה של הצבת גבולות אני ממש לא מסכימה איתה.
אני ממש לא אוהבת את המצב.
מצד שני אני נופלת בד"כ כשיש אי הסכמות קשה לי שלא להביע את דעתי ,או כשאימי עושה משהו שבאמת לא נכון ולא בסדר קשה לי שלא להגיד לה.ושתיקה לא נראה לי תעזור.
כבוד הרב,איך אוכל להחזיר עטרה ליושנה?איך אוכל לתקן את המצב שיהא כראוי?
ויש לי כמה שאלות ספציפיות:
1.אם הורה עושה משהו לא נכון או לא בסדר למשל-מדבר בשפה לא נקייה,או אם האם לובשת לא צנוע האם מותר לי להעיר או לסבול בשקט?
2.שמעתי שגם אם ההורה עושה טעות או אף פוגע עליי לשתוק ולהמשיך בכבוד אך אם זה ממש פוגע ובלתי נסבל?
סליחה על האריכות,
ותודה רבה.
תשובה
כיבוד הורים תלוי בך ולא בהתנהגות של אמא.
אני מציע לך גם לא לתלות את היחס שלך בזה של אחיך, אתם כבר בוגרים וכל אחד נותן את היחס שהוא רואה לנכון ואין מקום להשוואה ובטח לא לביקורת, זה סתם מיותר.
את תשתדלי לשמור ולכבד את אמא בכל דבר, היחס לא צריך להיות רציני ובכובד ראש, אלא יכול גם להיות קליל, ובלבד שיהיה מכובד.
נכון, גם אם אמא נוהגץת שלא כשורה, לא גוערים בה ולא אומרים לה את זה בצורה שכאילו אומרת "אני יותר טובה ממך"., אלא מוצאים הזדמנות, אחרת, ללמד אותה, שלפי מה שידוע לך צריך לנהוג כך וכך, ולכן את משתדלת מאד להקפיד בזה, וזה באמת קצת קשה אבל זה חשוב לך. כך היא תבין את הענין, את החשיבות של זה לגבייך, וגם שגם אם קשה - זה ניתן. זו כמובן רק דוגמא.
חז"ל כבר אמרו על מצות כיבוד אב ואם שזו מצוה שמחד היא קלה שבקלות ומאידך היא קשה שבקשות.