כיבוד הורים

שאלה

שלום לרב, רציתי לשאול בנוגע לכיבוד הורים, יש בתלמוד מושג של עד שתזרוק ארנקו לים וכו' ורציתי באמת לשאול מה הגבול? האם ההורים יכולים לעשות כל דבר ועדיין יהיה על הילדים לכבדם? ובנימה אישית: הורי התנגדו נחרצות לקשר עם חברתי (כיום אשתי). מדובר בקללות ושמות גנאי עליה שלא בפניה אלא בפניי, כל מיני מכשולים בדרך כדי להכשיל את הקשר כולל שקרים ולשון הרע. רק אחרי 3 שנים של חברות היא הורשתה להיכנס לביתי. סתם ככה יחסיי עם ההורים היו רעים מאוד עוד לפני הקשר איתה ואף עזבתי את הבית לחצי שנה כשהייתי בצבא. הם לא כאן כדי להגן על עצמם ולכן לא ארחיב אבל רק אציין שלדעתי עברתי סוג של התעללות נפשית מרוב צעקות ואלימות מילולית ואני שוקל ללכת לטיפול. גם בחתונה הערימו עלינו קשיים כולל ריב באמצע החופה..... במהלך חודשי הנישואים שלנו( לא מזמן התחתנו) המשיכו הוריי בנסיון לסכסך ביני לבין אשתי ע"י כל מיני טענות עליה. פעמים שסירבתי ופעמים שדיברתי איתה על כך סתם רק כדי לרצותם. אשתי יודעת על יחסיי הרעועים עם הוריי( מכירים עוד לפני הקשר) וכן יודעת את יחסם אליה (לא סיפרתי לה כלום אך היא מבינה שהיא לא היתה רצויה). בזמן האחרון אנו מנסים להפשיר את היחסים ומגיעים לשבתות וחיצונית הכל בסדר- הם עוזרים במאכלים וכו'. לפני שבוע שוב הם התקשרו אליי כדי להתלונן על אישתי שאינה מכבדת אותם מספיק והפעם סירבתי בתוקף להיענות להם כי אני יודע שזה לא נכון ואף דרשתי שיפסיקו לסכסך בינינו. הם בתגובה אמרו שאני צריך לעמוד לצד המשפחה שלי (הם) ואני עניתי שאשתי היא משפחתי ועל כן אני עומד לצידה. אני שואל עד מתי? כל חיי הרהרתי בשאלה האם הקב"ה מבין למה אני לא מכבד כמו שכתוב בתלמוד או שאני אמור לכבד ולא משנה מה יקרה, אני משתדל לדבר בנימוס גם כשאיני מסכים איתם אך נואשתי מלהילחם בהם ובתחבולות להפריד ביני לבין אשתי. ניסינו לשבת ולדבר ויצאנו עם כינויי גנאי וצעקות מצידם על זה שאנו מדברים שטויות. הם לא מוכנים לדבר עם גורם שלישי על כך ואני שואל מה עוד אצטרך לעשות? האם אני חייב בכבודם ואם כן אז עד כמה ומה זה לכבדם פה? להיכנע לדרישותיהם?

תשובה