כיבוד הורים - מרגישה צבועה כלפי החניכות

[שלום לך, יקרה מאוד!!]
לפני הכל- תדעי שזה משמח מאוד לראות נערה כמוך שאכפת לה ככה מכיבוד הורים!! שאת שולחת אלינו שאלה במטרה לראות איך אפשר להשתדל יותר ולהתמודד עם זה- על אף הקושי הרב.!
אז ממש כל הכבוד לך! ואני מחזקת את ידייך על כך!:)


מצוות כיבוד הורים היא בין המצוות הקשות ביותר לקיום.
רוב האנשים (אם לא כולם) יסכימו איתנו שזו מצווה מורכבת וכלל לא פשוטה..
ובכל זאת הקב"ה מאמין בנו שאנחנו יכולים לשאת את האתגר הזה על כתפינו!
ויותר מכך ללמוד ממנו ולצמוח!

אני קוראת את השורות שכתבת ומבינה ממך שישנם הרבה חיכוכים וחוסרי הבנה בינך לבין אמא ושבהרבה מקרים יוצא לך להיפגע ממנה ולספוג מצבים לא נעימים בכלל..
ואין ספק- זה בהחלט קשה לכבד אדם שהיחסים איתו מתנהלים בצורה כזאת..
זה לא פשוט וזה דורש סוג של התעלות, בגרות וענווה גדולה..

[ואל מול כל הקושי הזה, אנחנו מגלים שהקב"ה נותן גם כלים להתמודדות..]

ישנן כמה דרכים שיכולות להיות לך לעזר כדי להתמודד עם המצבים שאת עומדת למולם-

[קודם כל- ברמה של בינך לבין עצמך-] הייתי מציעה לחדד לעצמך שכל הבלאגן הזה עם אמא, וכל הסיטואציות הלא פשוטות שאת עומדת מולם , [הכל הכל- זה ניסיון גדול מאת ה'.!]
הקב"ה בחר [בך] להתמודדות הזאת כי הוא בוטח בך ומאמין ביכולות ובכוחות שלך
להתמודד עם זה בגבורה, באומץ ובבגרות!

אנחנו מאמינים שכל דבר שה' מזמן לנו הוא לא סתם וכמובן גם ביחסים עם הורים-
כל התמודדות היא מיוחדת לנו מאת ה'.
[וכשמסתכלים על זה בעיניים אמוניות כאלו- זה נותן המון כח להמשיך, זה נותן כח להאמין בעצמך ..]
זה יכול להפחית את הכעס ולהוביל אותך יותר, על אף כל המורכבות והקושי, להשלמה,ואפילו לשמחה באתגר הגדול הזה.

שמעתי פעם שהרב קרליבך אומר שכל נשמה, לפני ירידתה לעולם,
בוחרת לאיזה בית להיוולד, מי יהיו ההורים שלה, האחים וכו'..
וחשבתי לעצמי- מה זה אומר על אנשים שנקלעו למשפחה לא פשוטה?
מה זה אומר על בת שמוצאת את עצמה מול אמא שהיחסים איתה לא הכי נעימים שבעולם?
איך נשמה יכולה לעשות את זה לעצמה?
מה, לא היה עדיף לה למצוא איזו משפחה מצויינת כזאת מ-א' ועד ת'.?! לא היה עדיף לה לבחור איזו אמא שהיחסים איתה יהיו טובים ונעימים יותר?!...

ומסתבר שדווקא נשמה שמוצאת את עצמה בהרכב משפחתי לא כזה פשוט, או ביחסים לא הכי קלים עם אמא.. דווקא בה, בנשמה כזאת- יש עוצמה אדירה של גדילה, של יכולת התגברות וצמיחה! דווקא משם!

אז כמובן, זה בשם הר' קרליבך זצ"ל .. ולנו אין יכולת לחשב חשבונות שמיים וכו'..
אבל במידה וזה כך.. אני חושבת שאת יכולה בהחלט לטפוח לעצמך על השכם, להתחזק מזה, ולדעת שאת גדולה! שאת גיבורה! ושאת מסוגלת לעמוד בניסיון הזה בצורה הכי טובה שבעולם!

אז אמרנו, זה קודם כל ההבנה שצריכה להתחדד בינך לבין עצמך..

מעבר לכך, אנחנו מציעים תמיד ליזום שיחה עם ההורים..
גם כאן- אולי כדאי ליזום שיחה עם אמא לבד, בזמן שאת רואה שהיא פנויה גם נפשית וגם טכנית , ולדבר..

תנסי לפתוח בפניה את מה שיושב לך על הלב, לומר לה, בשפה של כבוד ובנחת, את מה שמפריע לך ועד כמה היית רוצה שהדברים יתנהלו אחרת ביניכן.

בהרבה מקרים הדיבור הוא הכלי הכי חזק שיכול לרכך ולהביא לידי יותר הבנה.
ואנחנו מאמינים ש["דברים היוצאים מן הלב- נכנסים אל הלב"..]
אז בהחלט שווה לנסות..

(*וכמובן שאם תרצי או תרגישי צורך בהכוונה לקראת השיחה עם אמא, ובהכנה של מה ואיך כדאי לעשות זאת- את יותר ממוזמנת לשלוח אליי מייל ואשמח מאוד לעזור..)

מעבר לכך- [כיבוד הורים היא מצווה שאינה תלויה בשום תנאי, היא משהו החלטי..] חייב לכבד כל הורה באשר הוא, וכנראה לא סתם הקב"ה קבע לנו את זה ככה..
לכן חשוב מאוד לזכור שיש להשתדל ולכבד את אמא גם במצבים לא נעימים כאלו...
ונכון, לפעמים גם כשאת לא מסכימה עם דברים שהיא אומרת או עם איך שהיא מתנהגת אלייך.. עדיין, זה דורש ממך לכבד וגם אם לפעמים זה אפילו באיזה סוג של שתיקה והבלגה.
ותדעי שיש לך שכר גדול על עצם השתיקה הזאת.!

זו לא שתיקה של חולשה או של איפוק עצבני מבפנים, אלא שתיקה שבאה מתוך שאת זוכרת שעכשיו זה ניסיון שהקב"ה מציב בפנייך, זו שתיקה של ענווה ושל לקיחת אחריות על כיבוד הורים על אף הכל וגם במקרים כאלו.! ותדעי שזה מעשה של יופי אמיתי! ועצם ההבלגה כשלעצמה היא כיבוד הורים אחד גדול!
אז אם זה נותן טיפה כח.. תזכרי גם את זה!:)

נאמר ["שלושה שותפים לו לאדם- הקב"ה, אביו ואימו"],
זה נכון לגבי רגע יצירת הוולד ובהחלט נכון גם לגבי כל רגע ורגע בחיינו -
אנחנו עוברים עם ההורים שלנו סוג של מסע.. ובו אנחנו נדרשים ללמוד, לעבוד על עצמנו, להתגבר ולהתבגר.. [ובמסע כמו במסע, גם מנקודות החיכוך יש איך ולאן להתקדם ולצמוח! ]



[ומכאן אל החניכות שלך..]
אני מניחה שאת יודעת, ובכל זאת אחזק- להיות מדריכה זו שליחות גדולה מאוד!!
ואם את בהדרכה את בוודאי נערה שיש בכוחותיה להוביל , לחנך ולהוות דוגמא אישית..
[תדעי שהדוגמא האישית שאת מהווה- נמדדת לא רק בתוצאות אלא גם ובעיקר בדרך ההתמודדות.!]
אולי את בינך לבין עצמך ראית עד עכשיו איזו תמונה מאוד מבולגנת של חוסר קשר טוב עם אמא וכביכול גם חוסר הצלחה במצוות כיבוד הורים.. ואת מרגישה שזו צביעות לבוא לדבר עם חניכותייך על הנושא כשאת בעצמך מתקשה בו..

[אבל רגע,]
[סתכלי על עצמך מהצד..]
את זאת שכתבת את השאלה הזאת ל'חברים מקשיבים' ואת היא זו שאכפת לה להיות אמיתית, שרוצה להשתדל, רוצה לתקן, רוצה ללמוד איך לעשות יותר טוב..

[וזה כ"כ המון!!]
זה כשלעצמו הוא לימוד עצום שהחניכות שלך היו יכולות ללמוד ממך אם הן רק היו יודעות..
את מבינה מה זה אומר? מבינה כמה זה אצילי.?
אנחנו נדרשים לעבוד על עצמנו, לא נדרשים להיות מושלמים, ואת עובדת על עצמך- עושה בדיוק מה שנדרש!
אין כאן שמץ של צביעות אלא דווקא אמת וכנות! ומעל לכל- רצון טוב לעשות טוב!

להיות מדריך זה ללמוד וללמד גם יחד.
דווקא מתוך ההתמודדות האישית שלך עם כיבוד הורים בבית , את מגיעה אל החניכות ולומדת איתן ביחד מתוך הבנת החשיבות ומתוך אמונה!
וזה כל המקום של הדרכה - לא לבוא מתוך 'המדריך המושלם' שכולם צריכים לחקות, אלא אדרבה, לשתף בניסיון האישי, לשתף בתחושות שלך (כמובן בצורה סבירה..) ומתוך כך לקדם את החניכות. בסך הכל, זה המבנה של תנועת נוער, שהנוער הבוגר יותר, יכול לשתף מהניסיון האישי. הרבה יותר מאשר איזה מורה שחי היום בעיקר את חיי המבוגרים..

[קחי את הקושי שלך למקום ממנף..](מלשון מנוף..)
קחי את הפעולות על הנושא ואת הדיבור שיכול להיות לך עם החניכות כהזדמנות לבנות משהו בעצמך וגם בהן.

[יקירתי,]
[אני מעריכה אותך מאוד על עבודת המידות שאת עושה ועל ההשתדלות.!]
[ומאמינה בך כ"כ !
מקווה שהועלתי ולו במעט.
אם תרצי אני כאן להמשך התייעצות..
הרבה הצלחה וטוב!
מיכל יסכה.]
Michal66n@gmail.com