כיבוד הורים להורים שמעשנים לידי

שלום יקרה!

קודם כל- באמת ישר כח עצום על ההשתדלות במצוות כיבוד הורים ועל כך שאת לא מוותרת לעצמך!
זה ראוי להערכה מאוד!
את נתונה בסביבה שכביכול הכי "מזמנת" ליפול בכיבוד הורים משום שיש לך מעין 'קלף' עם הצדקה לטענותייך מולם.
אבל את, באצילות רבה, לא נכנעת ומשתדלת ככל יכולתך לברר מה ניתן לעשות ואיך לא לפגוע .לא בעצמך ולא בהורייך מתוך רצון אמיתי לכבד כמה שיותר!
אני מתפעלת ממך על הרצון להיות ישרה ולא לסטות מן הדרך או לעגל פינות..
הרצון הזה כשלעצמו הוא כבר כיבוד הורים! אז אשרייך וכל הכבוד!

מתוך דברים שכתבת, אפשר להרגיש עד כמה קשה זה לחיות יום יום בבית בו העישון תמידי כ"כ ומפריע.
זה קשה כשנשללת ממך הבחירה בעיניין הזה ואת נאלצת לסבול. עם הריח, עם החנק, עם הנזק הבריאותי, עם הסחרחורות והבחילות...
קשה ברמה הפיזית ואני מניחה שבטח ובטח גם מעבר לזה- ברמה הנפשית!
זה להיות נתונה על התפר שבין לעמוד על שלך ועל הבריאות שלכם, לבין כיבוד הורים.
אף אדם לא רוצה להרגיש מה זה "לדבר לקיר", ומה זה כשאין התחשבות במה שאת מרגישה ובמה שמפריע לך. אין ספק, זו מציאות מורכבת ולא פשוטה ותחושת התיסכול שאת חשה היא כ"כ כ"כ מובנת ולגיטימית!
זה בהחלט ניסיון!!

הרבה פעמים אנו נקלעים לדילמות לא פשוטות מול ההורים ונאלצים לברר מול עצמנו את הגבולות..
איפה המקום שלי אישית, מול המקום של ההורים שלי? ועד כמה בכלל מחוייבים לכבד גם כשהדבר פוגע בי.?
כמו כן, ישנם גם מצבים בחיים שבהם אין לנו הרבה מקום להתערבות שלנו. זאת אומרת בכל בית יכול להיות משהו שהוא אינו בשליטה שלנו או משהו שאין לנו יכולת בחירה עליו.
זה יכול להיות חולי פיזי/ נפשי של אחד מבני המשפחה, זה יכול להיות מצב כלכלי קשה שאין הרבה מה לעשות כדי לשנות את זה, תכונה קשה של אחד ההורים, התנהלות קשה שיש בבית...
לרוב, אין לנו יכולת בחירה[ עם מה להתמודד ]ועם מה לא, אבל יש לנו בהחלט יכולת בחירה [איך להתמודד!]

הרמב"ם בהלכות ממרים, שעוסק בדיני כיבוד הורים עונה לשאלה עד היכן כיבוד הורים, ועד כמה אדם צריך לכבד את אביו ואמו: "עד היכן כיבוד אב ואם: אפילו נטלו כיס של זהובים שלו, והשליכוהו לפניו לים*לא יכלים אותם, ולא יצעק בפניהם, ולא יכעוס כנגדם [ אלא יקבל גזירת הכתוב], וישתוק"

כלומר, אדם מחוייב בכיבוד הורים אפילו ברמה שההורה פגע בו עד מאד! ונותן הרמב"ם דוגמא שלקח לו סכום כסף מאד גדול (תדמייני כמה מליונים..) וזרק לים – אסור לצעוק, לכעוס או לבייש את ההורה, אלא לשתוק.
זה הלכה, וזה קשה. אבל כאן אנחנו נמדדים. כאן מתחילה העבודה שלנו.
הרבה פעמים אנחנו מתבקשים להוריד את הראש שלנו בענווה, מפני כבודם.
כשאין ברירות ואין כ"כ מה לשנות , תדעי שיש שכר עצום גם לשתיקה מול מציאות קשה!
הקב"ה ציווה אותנו לכבד את ההורים ולירא מהם. אנחנו לומדים מחכמים בגמרא שהשווה הכתוב בין כיבוד אב ואם לכיבוד המקום, כבוד שמיים.
ועוד אומרים לנו חז"ל: "שלושה שותפים הם באדם, הקב"ה ואביו ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקב"ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני." (קידושין ל, ב(
שלושה שותפים באדם: הקב"ה, אביו ואימו.
בכל משך חייו של האדם, החל מרגע יצירתו – שלושת השותפים פועלים. זה נכון לשעת יצירת האדם, זה נכון למהלך הגדילה והצמיחה של האדם, גם פיזית וגם רוחנית.. וזה בעיקר נכון גם בהתמודדויות וה'חיכוכים' שיש בין ילד להוריו.. גם שם הקב"ה נוכח! מחזק! נותן כח למעגל הזה להתגבר על מכשולים וקשיים ולגדול מהם!
זאת אומרת, הקב"ה נותן כוח ואפשרות להתמודד עם מצב שכזה.

ההורים שלך כמו שכתבת הם אנשים נהדרים, אך בנושא של העישון קיימת נקודה רגישה. ויתכן שזאת נקודה רגישה גם להם. בינם לבין עצמם וגם במה שזה יוצר בינם לבינך. אני לא מספיק יודעת מה העמדה שלהם על עיניין העישון, אם הם היו רוצים להיגמל ולעשות תהליך של שינוי או שטוב להם להמשיך בדרך זו.. אבל מה שבטוח- כרגע, המצב הוא כזה שזאת לא שאלה אם יהיו סיגריות בבית או לא.
ולכן, כדאי עכשיו להתמקד ב-איך מתמודדים עם המצב הנתון. כך תוכלי לבנות לך כלים חזקים לחיות עם זה.
אולי שינוי מבט על כל הסיפור הזה וההתחזקות בידיעה שאת מבחינתך עושה הכל כדי להתמודד עם זה - זאת התשובה להכל..

אני יודעת שניסית לדבר איתם כמה פעמים וזה לא כ"כ עזר.לכן, אם מבחינתך יש עוד עניין לנסות שוב- הייתי ממליצה למצוא זמן שאפשר לדבר בנחת ומתוך סבלנות ולנסות להגיע לאיזו שהיא פשרה ביניכם. אחרי הכל ההורים שלך הם לא באמת קיר, הם אנשים . אנשים שאוהבים אותך ואת חשובה להם ואולי בכל זאת ישנה איזו שהיא פשרה שתוכלו לעשות ביניכם.
חשוב מאד לא לשדר להם שאת מאשימה אותם או קובעת להם מה לעשות, אלא מבקשת להסביר את הרגשות שלך ולנסות לחשוב ביחד איתם על פתרון כזה שגם הם לא ייפגעו וגם את לא.
ואם את מרגישה שכבר עשית את הצעד הזה, והוא לא עזר, אולי תנסי לחשוב על דרכים אחרות, כמו לכתוב להם מכתב? לפעמים מה שלא הולך בעל פה יכול דווקא להצליח בכתב.. לפעמים האדם קורא את המכתב בנחת, ויכול לחזור ולקרוא אותו כמה פעמים ולחשוב כיצד הוא רוצה להגיב, לעומת זאת בשיחה הוא מרגיש צורך להתגונן ולהגן על עצמו. במכתב יש משהו פתוח יותר שמאפשר לאדם הקורא אותו לקבל יותר ולהתייחס יותר, זה משהו נכנס ללב..אולי בדרך זו יהיה קל יותר לפתור את הבעיה.. נכון שזה דורש הרבה קבלה וסבלנות !
אבל אנחנו מאמינים באנשים ומאמינים בשינויים שיכולים להתרחש.. אז שווה לנסות ..

ובינתיים, עד שתגיעו לפשרות, צריך לזכור שאנחנו מצווים לכבד את ההורים גם כשלא כ"כ נעים. וכמו שכבר כתבתי, הקב"ה נותן לנו כוחות להתמודד עם זה, רק תצטרכי לגלות את זה בעצמך. עצם זה שאת שואלת את השאלה ולא מחליטה לבד, זה אומר שאת מנסה לחפש דרכים נעימות וטובות כדי להגיע לפשרות, זה כבר מעיד על כיבוד הורים!

אז בינתיים, בכל הרגעים האלה ש תצטרכי לספוג ולהתפשר, חשוב מאוד שתדעי להיות קשובה להרגשות שלך וברגעים שאת מרגישה שזה בלתי נסבל תתני לעצמך את האיוורור הפיזי והנפשי!
הייתי מציעה לצאת לסיבוב לנשום אוויר טוב ולהירגע או אולי לעשות מקלחת טובה שתרענן, לשמוע שירים, להרים טלפון לחברה, או כל דבר שאת יודעת שעושה לך טוב ויכול להסיח את הדעת מהעישון..
ועוד משהו קטן, שבטח יכול להישמע פתרון פיצי וזניח אבל יכול לעשות נעים יותר וטוב- יש כל מיני מטהרי אויר למקומות שמעשנים בהם ..זה מפזר ריח נעים וסופג לתוכו חלק מריח העישון.. דבר כזה בחדר שלך יוכל גם כן לשפר את האוירה..תנסי אם תרצי..=) אפשר לקנות את זה כמעט בכל סופר..


נשמה יקרה!
שולחת לך המון חיזוקים ובהצלחה
מקווה שהדברים שנכתבו כאן יוכלו לסייע יותר בהתמודדות.
יש לך כוחות להתגבר ולצמוח מזה.
אם תרצי, תוכלי תמיד להמשיך לשלוח אליי למייל.
הרבה שמחה וטוב!
כאן בשבילך,

מיכל יסכה.
Michal66n@gmail.com