שאלה
שלום רב,
ההורים של בעלי בסכסוך עמוק עם ההורים של חמותי (סבא וסבתא של בעלי). כבר כמה שנים שאנו מהלכים בין הטיפות לנסות לכבד את כולם.
כרגע אנו בבעיה חמורה, יש מסיבת הודיה לסבתא שהחלימה לאחר ניתוח וגם מוציאה ספר חדש. לאחרונה הסבא שלח מכתב לחמותי ובו רמז שהם שקרנים וגנבים מפני שלא החזירו הלוואה שניתנה להם.
חמותי מאד לא רוצה שנלך למסיבה. היא אומרת שזה עלבון בשבילה והשפלה בשבילנו אם נלך.
מצד שני, הסבא מאד רוצה שנגיע ומאד לוחץ עלינו. יש לציין שגם ההורים וגם הסבא עוזרים לנו מידי פעם (לא בצורה סדירה) עם "מתנות" של כסף- לא כהלוואה.
אנו מרגישים צורך לכבד את הסבתא שבאמת עברה הרבה בזמן האחרון, כולל המחלה והוצאת ספר וגם בזה שהם עוזרים לנו מידי פעם, אך האמא ממש מסרבת שנלך.
במסיבה יהיו אנשים שהיא מכירה וידווחו לה אם היינו ולכן אין אפשרות שנלך בלי שהיא תדע, או אפילו רק אם בעלי ילך כנציגות.
השאלה היא- הכיבוד של מי גובר כאן?
תודה רבה,
אפרת
תשובה
בע"ה שלום רב,
בודאי שמבחינתכם, כבוד ההורים הוא חובה יותר מאשר כבודם של הסבא והסבתא, (וכמובן הם חייבים בכבודם, אבל אני מבין שזו פרשה כאובה.) אלא שכאן לא מדובר על הגדרים ההלכתיים הפשוטים של כבוד הורים, כי לא מדובר על צורך של ההורים שהבן צריך לדאוג לו אלא על רצון ההורים במה שנוגעי להתנהלות החיים שלכם. אילו היה מדובר שאם תלכו אתם יוצרים סכסוך בלתי פתיר עם ההורים, אזי יש להניח שהייתם נמנעים מכך, אבל מבין השורות הבנתי שהם "יכעסו אבל יבינו", ואם כך כדאי לעשות הכל ולמצוא איזושהי פשרה שתאפשר לכם גם לכבד את הסבתא וגם לא לפגוע בהורים.
בברכה,