שאלה
שלום כבוד הרב!.
אחי יותר גדול ממני ולפעמים הוא מבקש ממני דברים ואני עושה ואח"כ אני מבקשת ממנו ולא תמיד הוא עוזר לי. אתמול הוא ביקש שאני יסדר לו איזה משהו בתספורת והוא אח"כ גם סידר לעצמו והוא האשים אותי שאני הורדתי לו קצת את הפאות.אח"כ אמא שלי אמרה לו למה הוא הוריד את הפאות הוא אמר שאני הורדתי לו.. ואז כבר ממש התעצבנתי אבל לא הגבתי ולא עניתי. הוא מבקש ממני טובות ועכשיו אני לא רוצה לעשות אותם כי אני מרגישה פראיירית למרות שאני יודעת שאסור לשמור טינה. אני מרגישה שהוא דיי מנצל אותי בקטעים האלה כי בסה"כ אנחנו אחים ממש טובים.
אשמח אם תייעץ לי מה לעשות.. האם אני חייבת להסכים לכל מה שהוא מבקש ממני כי הוא נראה לי חוב שאני פראיירית שלו שהוא יעשה לי דברים לא טובים ואני יחזיר לו בטוב..
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
אמנם יש עניין לכבד אח גדול, אבל אין חובה להיות "פראייר", במיוחד כאשר אין הכרת תודה הולמת מהאח. אני מציע לך לדבר איתו על מה שמפריע לך באופן שקט וענייני ובארבע עיניים. כאשר את עושה זאת אל תפני אליו בכעס ובהטחת אשמה אלא תסבירי לו בעדינות שאת נפגעת כאשר הוא מטיל עליך האשמות או מבקש בקשות מוגזמות, וכן מכך שאינך מרגישה שהוא מעריך את מעשיך עבורו. זו הדרך הנכונה כפי שהורנו הרמב"ם בהלכות דעות ו, ו, והיא גם הדרך שמוכיחה את עצמה בפועל.
בברכה,
רונן לוביץ