שאלה
שלום כבוד הרב,
אבי סובל מזה שנים ממניה-דפרסיה. לרוב הוא מאוזן תרופתית, אך לאחרונה הוא יצא מאיזון וחי בפסיכוזה שהוא תלמיד חכם ואדמו"ר שאנחנו, הילדים, חייבים לציית לו. למשל, הוא הזמין אותנו לשבת אצלו (הוריי גרושים), וכבר יש לנו תוכניות. אמרנו לו שלא נוכל להגיע והשמיץ אותנו ואמר שאנחנו עוברים על מצות עשה דאורייתא ומאוד התרגז.
בגלל שהוא לא פוגע בעצמו או בסביבה, לא ניתן לאשפז אותו במחלקה נפשית בכפייה והוא מסרב אישפוז.
האם עליי ועל אחיי חל מצות כיבוד אב? ואם כן עד היכן?
תשובה
שלום
אתם חייבים בכיבוד אב, עד מקום שבו אתם נפגעים.
חלקו ביניכם תורנויות לבוא אליו ולהיות איתו בשבתות.
כיבוד הורים אינו ציות אלא סגנון נעים, ודאגה לצרכים הגשמיים בעיקר, כגון טיפולים וכדומה.
כל טוב