שאלה
שלום
כאשר אני מתפלל בברכות השחר או בשחרית או בכלל כל תפילה שהיא וישנו קטע בתפילה שמבקשים התחזקות רוחנית או שלא נחטא עוד וכו' אני מרגיש שאני אומר את זה ללא כוונה אפילו בשקר מכיוון שאני לא אדם דתי גדלתי בבית חילוני ואני עם השנים התחזקתי יותר מכולם ונכון להיום אני לא מרגיש שאני רוצה לחזור בתשובה אז יוצא שאני מתפלל שכן אני רוצה כי זה חלק מן התפילה אבל לא מרגיש ככה ולא מתכוון לזה באמת.
מה אני אמור לעשות? אני יודע שאם אני כן ירצה לחזור בתשובה אז אין בעיה אבל כל עוד אני במצבי מה אני אמור לעשות שאני קורא את הקטעים האלה? להגיד אותם ללא כוונה?? לדלג עליהם??
תודה מראש
תשובה
חז"ל תיקנו לנו להתפלל שלש פעמים ביום.
גם הם ידעו שקשה לאדם להתכוין בכל התפילות, אבל כמו שאדם אוכל בצורה מסודרת, וטוב שיאכל בזמן , גם אם אינו ממש רעב, או גם אם האוכל לא בדיוק הכי טעים, כי זה שומר על גוף בריא,
כך גם התפילה בזמנה, שומרת על נשמה בריאה , וגם אם לא תמיד מרגישים רצון להתפלל, ולא תנמיד ניתן להתכוין - חשוב להתמיד בתפילה, ובע"ה נזכה לחוש את טעם התפילה יותר ויותר.