כדאי להפגש איתו שוב?

שלום לך.


האמת היא שקראתי את השאלה שלך שוב ושוב ושוב...

ומאוד התלבטתי לגבי התשובה.

אני באמת באמת, כ"כ אבל כ"כ מבינה את הקושי
את הלב שצועק לצד אחד והשכל שמנסה למשוך לכיוון השני.
כמה קשה לקבל ככה החלטה...

אז בואי ננסה לפרק את התמונה לגורמים...

הגיל- את בת 17,
ואולי את מרגישה כבר גדולה –
את כבר בי"ב או בדרך לשם,
אבל בפנים, את עדיין ילדה, (וזה לא אמור להעליב)
לנפש שלך כרגע יש דרישות אחרות, דברים אחרים להתעסק בהם .
להכנס כרגע למערכת יחסים מסובכת כמו שאת מתארת, לא ישאיר לך שום מקום לעצמך, לרצונות שלך, להתפתחות האישית, הנפשית והדתית שלך,
כל כולך תהיי עסוקה- ב ו!
וזה לא הזמן כרגע.
לכל דבר יש את הגיל שנכון לו, שמתאים לו
כל דבר בא בעיתוי המושלם,
אין לאן למהר
גיל 17 הוא גיל לבגרויות ולהכתרה, למסיבת סיום, לטיולים שנתיים וגם ליום סיירות
את באמת רוצה לקבוע איפה תעשי שירות לאומי לפי קרטריון אחד-
כמה אני אהיה קרובה אליו או כמה ערבים פנויים יהיו לי בשבוע?
או שאת רוצה באמת לתרום, ולתת מעצמך עם מינימום של גבולות?

הכרתם בגיל צעיר יחסית- את היית בת 15 וחצי והוא בן 16,
זה שלב מאוד מוקדם לערב רגשות, ומוקדם מאוד לכל הדעות לערב מגע
( אין שום שלב שבו זה בסדר מחוץ לחיי נישואין ובפרט לא בגיל כזה.)
וזה מה שמוביל אותי לנקודה הבאה..

שמירת נגיעה- אין דבר קשה יותר במערכת יחסים מאשר לשבת מול אדם שאת כ"כ אוהבת
ולא לגעת בו, חיבוק פשוט, להניח את הראש.. משהו קטן, מה כבר יכול לקרות..?
ומשם, את יודעת שזה כדור שלג,
שלעצור אותו, מאוד מאוד קשה
תפגשו שוב.. ואז?
מי מבטיח לך שלא תגררו לזה שוב?
את אומרת שהתחזקתם ואני אומרת (בשם חז"ל כמובן) שאין אפוטרופוס לעריות,
שצריך המון כוחות נפש ואלפי סייגים כדי לעבור את זה בשלום.
וזה קשה
קשה עד בלתי אפשרי.
אחרי שעוברים את החוויה הזו פעם אחת
מאוד קשה לחזור אחורה.
תשבי עם עצמך, רגע אחד לבד ותשאלי את עצמך, בשיא הכנות
אני מסוגלת לפגוש אותו ולא לגעת בו?
באמת באמת?

הוא הציע לך שתפגשו רק פעם אחת ותעשו שוב הפסקה
למה?
מה המטרה של פגישה כזו?
סיפוק רגעי? אפילו אם זה רק סיפוק ריגשי.
זה מטלטל.
ומחריב את כל מה שניסית לשקם בתקופה האחרונה
כל מפגש חדש מזעזע את המערכת
גורם לך להתאהב שוב ומחזיר אותך אחורה בזמן
חבל על הכוחות שלך,
לאסוף את הכל שוב
מההתחלה...
עוד פעם לילות בלי שינה..
דמעות..
והחור הזה בבטן שלא משאיר מקום לכלום.
בשביל מה זה טוב?
אני שוב רוצה להחזיר אותך לפינה עם עצמך..
את מסוגלת לעבור את כל הסיוט הזה מההתחלה?
את רוצה להיות שם שוב?

זה כ"כ לא תכליתי ולא נכון כרגע
היהדות לא אומרת לנו לא ליצור קשרים.
היא מנווטת אותנו לזמן ולמקום הנכונים
לתנאים המדוייקים ליצירת קשר
ולקדושה- רק על קרקע טהורה וקדושה יכול לצמוח קשר נכון
פורה ומפרה, תכליתי, שהולך למקום אחד- נישואין- בניית בית בישראל.

ועוד משהו קטן,
נקודה אחרונה שהיא אולי תהיה לך קצת קשה...

מה זו אהבה?

נשמע פשוט נכון?
אני אוהבת אותו, הוא אוהב אותי.
אני כל הזמן רוצה לראות אותו ולדבר איתו.
אבל למה?
ואיך זה קורה?
יש את האהבה של הסרטים
עם ניצוצות פרפרים ולבבות
והיא תמיד מנצחת, אבל רק בנקודת זמן מסוימת
אחרי שמדליקים את האורות בקולנוע, נגמר הכל
ואין לשחקנים עם מה להתמודד באמת.

ויש אהבה שבאה לאט לאט
שלב שלב,
אהבה שהיא תולדה של נתינה
של שותפות
של חזון משותף, של אידיאל.
אהבה כזו היא מובנית, וגם בונה.
לא מרסקת אותך אל הסלעים.
אני מצטערת שאני חוזרת לשם שוב
אבל
כשנוגעים האובייקטיביות נעלמת
כבר קשה לחשוב בבהירות
ולא יודעים מה באמת רוצים.
יש במגע הזה משהו שמוחק את ההגיון
וצריך כ"כ להזהר ממנו.
כי אז לא יודעים אם זו אהבה..
או משהו אחר.

וכמו שאמרתי לך בהתחלה
אני כ"כ מבינה את הכאב ואת הקושי,
את הלב שרוצה אליו
ואת ההגיון שמוריד למטה, אל המציאות.

את נשמעת לי בחורה בוגרת, שיודעת לבחון את הדברים בעיניים הנכונות
את שואלת אם להפרד לגמרי לגמרי או רק לתקופה..
תעברי על כל מה שכתבתי לך פה, אם את מוצאת עוד נקודות שלא נגענו בהן תנסי לפרק גם אותם, לפתוח, לבדוק את כל הפרטים.
תקבלי החלטה לעכשיו
לתמיד רק הקב"ה יודע.
אנחנו רק יכולים לעשות השתדלות .
לנסות להבין מה השי"ת היה רוצה ומצפה מאיתנו לעשות.
האם יש לו נחת רוח מזה?

תתייעצי איתו, תספרי לו, הוא אבא שלנו,
שאוהב ושומע ומבין את כל מה שאת עוברת עכשיו
וכל מה שאת עוברת כרגע זה לכבודו,
אם זה היה תלוי רק בך מזמן היית איתו, עם הבחור שלך
אבל הכנסת את ה´ למשוואה הזו
ואת ראויה להערצה על זה, כי זה לא כ"כ פשוט.
ואני כמעט מוכנה להבטיח שהוא מאוד גאה בך.

תהיי חזקה.
ואני מאוד אשמח אם תכתבי לי ותעדכני אותי מה קורה
או אם את צריכה עוד משהו( Gilat.t1@gmail.com(

בהצלחה!
ורק טוב!
גילת