כבוד התפילה והפסקות במקומות שונים

עדי היקרה מועדים לשמחה ושלום רב, יישר כח שהדברים המעניינים אותך הם איך להתפלל בכוונה ולא להראות יוצאת דופן.

[כבוד התפילה – הרה"ג אליעזר מלמד שליט"א:]
אדם העומד בתפילה לפני בוראו, צריך להיזהר מאוד שלא להפסיק בדיבור, ואפילו להפסיק בהליכה או ברמיזה אסור. רק לצורך פיקוח נפש או לצורך התפילה עצמה התירו להפסיק. וקל וחומר הוא, שאם לפני מלך בשר ודם עומדים ברעדה ונזהרים שלא להפסיק בדברים אחרים, על אחת כמה וכמה שהעומד בתפילה לפני מלך מלכי המלכים צריך להיזהר שלא להפסיק באמצע תפילתו בדברים אחרים.

העומדת בתפילתה ושמעה קדיש או קדושה, אסור לה לענות. אבל יכולה לשתוק ולכוון למה שהשליח ציבור אומר, ויחשב לה כמי שענתה, שדין שומע כעונה. וכן המנהג. ואם ההפסקה בתפילתה מפריעה לכוונתה, רשאית להמשיך להתפלל.

ואם באמצע התפילה נסתפקה באיזה דין שאולי מעכב את התפילה, כגון ששכחה לומר דבר מה ואינה יודעת מה עליה לעשות, תלך לעיין בספר כדי לדעת כיצד לנהוג. ואם אינה יודעת לעיין בספר, יש אומרים שרשאית אף להפסיק בדיבור כדי לברר את ההלכה.

אשה שעמדה להתפלל, ונעמדו בקרבתה אנשים או ילדים שמדברים עד שאינה יכולה לכוון, אם תוכל לרמוז להם והם ישתקו, מוטב שתרמוז, שהרמיזה נחשבת להפסקה קלה מהליכה. אבל אם לא ישמעו לה, תלך למקום אחר ותמשיך להתפלל.

וכן מי שבאה להתפלל בעזרת נשים, וילדה החל להפריע באמצע התפילה, עד שהיא או מתפללים אחרים אינם יכולים לכוון כראוי, תרמוז לו שיצא, ואם אינו מבין, תוציאו מבית הכנסת בלא לדבר, ותמשיך להתפלל בחוץ.

ואם בתוך תפילתה ארעה בביתה תקלה, שאם לא יתקנוה מיד יגרם הפסד, לא תפסיק. אבל אם הדבר מטריד אותה כל כך עד שאיננה יכולה לכוון, רשאית ללכת לתקן את התקלה.

אם נפל סידור לארץ, ואינה יכולה לכוון כל זמן שאין מרימים אותו, תסיים את הברכה שנמצאת בה, ותלך להרימו. ואם התחילה להתפלל בעל פה והתבלבלה ואינה יכולה להמשיך, תלך לקחת סידור ותמשיך בתפילתה.

אם באמצע תפילתה מצלצלים בטלפון, תמשיך בתפילתה. ואם אינה יכולה להמשיך לכוון, רשאית ללכת לנתק את הטלפון ולחזור לתפילתה.

וכן כאשר דופקים על הדלת, והיא חוששת שאם לא תפתח את הדלת - זו שדופקת תלך, ואולי היא דופקת לצורך דבר דחוף, והדבר טורד מאוד את דעתה עד שאינה יכולה לכוון כראוי, רשאית לפתוח את הדלת ולרמוז שאינה יכולה כעת לענות, ותיזהר מאוד שלא להפסיק בדיבור.
מתוך המאמר: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3638

[עניית דברים שבקדושה בפסוקי דזמרא]
אם שמע באמצע פסוקי דזמרה ברכות או קדיש, לא יענה "ברוך הוא וברוך שמו", אבל אמן מותר לענות. ואף שמותר לענות אמן - אין חובה לענות, שהואיל והוא עוסק במצוות אמירת פסוקי דזמרה הוא פטור מהמצווה לענות אחר דברים אחרים שבקדושה. ומי שמכוון כראוי בפסוקי דזמרה וההפסקה לעניית אמן תטריד את כוונתו, מוטב שימשיך לאומרם בכוונה, ולא יענה אמן. אבל אם שמע את הציבור אומרים קדושה, יעמוד ברגליים צמודות ויצטרף אליהם, כדי שלא יבלוט כמי שאינו משתתף עם הציבור בדברים שבקדושה. וכן אם הגיעו ל"מודים דרבנן" או "ברכו", ישחה מעט ויענה עמהם. ואם הוא מתפלל במניין שנמצא בפסוקי דזמרה, ושמע ממניין אחר קדושה או "מודים" או "ברכו", רשאי להמשיך לשבת ולומר פסוקי דזמרה, הואיל ואינו נראה כפורש מהציבור בזה שממשיך להתפלל כסדרו.

[עניית דברים שבקדושה בברכות קריאת שמע]
לדעת מהר"ם מרוטנבורג, בשעה שאדם אומר קריאת שמע וברכותיה, לא יפסיק לענות על קדיש וקדושה, שהואיל והוא עוסק כבר בשבחו של מקום אסור לו להפסיק כדי לענות על שבח אחר.

אבל דעת רוב הראשונים (תר"י, רא"ש), שלצורך שבחים גדולים שנאמרים בציבור, רשאי אדם להפסיק אפילו באמצע ברכות קריאת שמע [וכן הלכה]. כשיפסיק, יענה רק על הדברים החשובים ביותר. ואלו הם:
*[בקדיש], יש אומרים שיענה רק "אמן יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא", וכן יענה אמן אחר "דאמירן בעלמא ואמרו אמן", שהוא סיום עיקר הקדיש . ויש מוסיפים ואומרים שיענה את כל חמשת האמנים שנוהגים לענות בעיקר הקדיש, שנקרא חצי קדיש (הראשון), אבל התוספות שאחר כך אינן עיקר הקדיש, ולא יפסיק לענות עליהם אמן.
* [בקדושה], יענה רק את הפסוקים "קדוש" ו"ברוך", שהם עיקר עניית הקדושה, ויש אומרים שיענה גם פסוק "ימלוך". אבל לא יאמר את הפתיחה שהחזן אומר לפני כל פסוק.
* [ברכו], יענה כמקובל - "ברוך ה´ המבורך לעולם ועד",
* [במודים] של חזרת הש"ץ ישתחוה ויענה "מודים אנחנו לך" ולא יותר.
* למנהג האשכנזים, עונים אמן על ברכות "הא-ל הקדוש" ו"שומע תפילה", שבהן מסיימים את ברכות השבח וברכות הבקשה, ולמנהג הספרדים, דינן כשאר הברכות ולא יענה עליהן.

אין הבדל בין אם הוא נמצא באמצע הברכה והפרק או בין ברכה לברכה ובין פרק לפרק. כל מה שאפשר לענות הוא באמצע הברכות או אחר סיומן.
אחר שאמר "ברוך אתה ה´" של סיום הברכה ונותרו לו עוד מילים ספורות לחתימת הברכה - לא יפסיק, מפני שאם יפסיק - יקטע את הברכה.
בשעה שאומר את הפסוק "שמע ישראל" ו"ברוך שם כבוד" וכו´, שבהם מקבלים עול מלכות שמים, לא יפסיק לשום דבר, שדינם כדין תפילת שמונה עשרה.

כל מי שמסתפק אם מותר לו לענות או לא, מוטב שלא יענה, שכן לדעת הרבה פוסקים, אף שמותר לענות, אין בכך חובה, ולכן בכל מקום של ספק מוטב שלא לענות.

[לסיכום:]
העומדת בתפילתה ושמעה קדיש או קדושה, אסור לה לענות. אבל יכולה לשתוק ולכוון למה שהשליח ציבור אומר, ויחשב לה כמי שענתה, שדין שומע כעונה. וכן המנהג. ואם ההפסקה בתפילתה מפריעה לכוונתה, רשאית להמשיך להתפלל.
במקומות אחרים בתפילה אם קשה לנהוג עפ"י מה שכתבנו – יש לנהוג כמו בשמונ"ע להפסיק ולכוון (ובברכו אף לכרוע – בשונה משמונה עשרה) ויחשב לה כמי שענתה.

פסח שמח וכשר,
שלמה,
shlomo@makshivim.org.il

להרחבה עייני:
פניני הלכה הלכות תפילה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/book.asp?cat=11