יש יותר בנות

שלום
1.היהדות אומרת שיש כאן בעיה. מגיל שאדם מסוגל מבחינה פיסית וכלכלית עליו לשאוף לחיות במסגרת משפחה ולהוליד ילדים. אלא שהעולם המערבי בו אנו חיים מדגיש נושאים אחרים החשובים לאדם לא פחות ממה שכתבנו כגון : קריירה, ביטוי עצמי, התאמה, וכן, אפילו הרצון למצוא את האהבה ואת הנשמה התאומה חשוב יותר. כתוצאה מסדר עדיפויות זה אנשים מעדיפים להמתין עד שיימצא החלק השני של הפאזל ומצד שני לא מוכנים לפשרות שבתוך חיי נישואים כמו ויתור לטובת הצד שני לטובת הבית וגם זה מביא לתוצאות קשות גירושין וגרוע מזה.
2. לבעיה הדמוגרפית אין פתרון כנראה שהפסוק "כי אתם המעט מכל העמים" צודק!
הפתרונות הם ליצור יותר ויותר היכרויות בין המינים, מסגרות של שדכנים מקצועיים או מסגרות חברתיות ביוזמות אישיות, העדיפות בעיני. גם בישיבות ובמוסדות בו לומדות בנות (אחרי תיכון) צריך לבנות מערכת שתטפל בנושא זה.
אני מתנגד בכל תוקף לדעות שאומרות כי על הבן או על הבת להתפשר או לוותר אל שאיפותיהם כי אחרת הם לא ימצאו. מי שמקים בית מתוך פשרה כאשר למעשה בליבם אין הם משלימים עם מה שיידרש מהם זהו דבר לא נכון ויש בו פתח לצרות.
אי אפשר להכריח אנשים להתחתן וחשיבות הדבר כשלעצמה אין בה די כדי לגרום לאנשים לשנות את סדרי עדיפויותיהם ורצונותיהם.
בכל מקרה אין מקום ליצירת קולות הלכתיות הנראות כמגבילות. קולות שאין בהן צורך לא יפתרו שום בעיה.
3. בחורה שלא מוצאת אפשר לעודד אותה בדברים . לעודד אותה להמשיך ללמוד או לעסוק במה שהיא עוסקת. להיפגש עם אנשים וחברה ולא רק למטרות שידוכין אלא בשביל ההנאה והשיחה.
להקפיד על המראה החיצוני ולא לזלזל בו. להמשיך לקוות ולפגוש ולא להתייאש מותר להתאכזב לכעוס אך לא לאבד אמונה ובעזרת ה' -יהיה (מזל) טוב.

בברכה
שמעון פיזם- מדרשת עין הנצי"ב